מדי שנה אנחנו עדים לשובל של כוכבות מדהימות ביופיין צועדות על השטיחים האדומים בשלל טקסים ואירועים, מנפנפות לשלום ומפזרות נשיקות באוויר. הן מתועדות מכל זווית אפשרית ולמחרת הן ממלאות את כל המגזינים הנחשבים. ככה, כל שנה, מתייצבות בדיוק מתוקתק כמו שעון שוויצרי.
מדובר במעגל גלאם ידוע מראש, שמתחיל מהשטיח ומסתיים למחרת בחוזה יוקרתי עם איזו חברת אופנה נחשבת. אין פה הרבה מקום לספונטניות והכוכבות הבאמת גדולות גורפות סכומי עתק על נוכחותן בבגד זה או אחר. כן, מוי כיף להיות סלבריטאית איי ליסט על השטיח האדום.
התעשייה הזו מגלגלת סכומים שניתן רק לחלום עליו. בעוד בישראל עושים טובה ואולי נותנים לכוכבת להישאר עם השמלה, בחו”ל מדובר בעסק רציני לכל דבר. כוכבת המצולמת בבגד של מעצב יכולה לרומם את הקריירה שלו למחוזות שלא הכיר. שמלה אחת קטנה יכולה לחולל פלאים וכולם יודעים את זה. זו אחת הדרכים המשתלמות לעשיית רווחים. כל מה שאת צריכה לעשות זה להיות כוכבת ענקית ומבוקשת. נו, בקטנה.
“כולם משלמים, אפילו חברת טמפונים”
כלפי חוץ הכל נראה כה קל ופשוט אבל הרבה מאוד כאב ראש מתרחש מאחורי הקלעים. המון אינטרסים מתלכדים וסכומים עוברים מיד ליד. כמה? קבוצת סטייליסטים של כוכבות ישבו ביחד עם עורכת בשם איזבל וילקינסון ב-“Vulture Festival” כדי לדון בדיוק במה שקורה מאחורי שמלות האורגנזה והמשי היפות האלה החולפות על פנינו.
הרבה פעמים מעצבים ישלמו כסף טוב לסטייליסטים ולכוכבות כדי שאלה ילבשו באירוע נחשב את הבגד וג’סיקה פאסטר, סטייליסטית שעבדה עם כוכבות כמו קייט בלאנשט, מירנדה קר, אמילי בלאנט, סנדרה בולוק ורייצ’ל מקאדמס, סיפרה שכולם משלמים: חברות התכשיטים, הנעליים, הבגדים ואפילו הטמפונים.
אם משלמים רק לסטייליסטית אז הסכומים נעים בין שלושים אלף דולר לחמישים אלף דולר ואם משלמים לכוכבת עצמה אז הסכומים הם בין מאה אלף דולר למאתיים וחמישים אלף דולר. יעני, שמלה אחת באירוע יכולה להיות שווה שכר לתפקיד בקולנוע. “אבל דבר אינו נכתב”, מבהירה הסטייליסטית, “אם השמלה נראית רע על הכוכבת אז גם מאתיים וחמישים אלף דולר לא יעזרו”. מבחינתה אין בעיה עם העובדה שמשלמים להן סכומים אלה.
הכסף הגדול על השטיח האדום
“אם שמלה נראית מדהים על כוכבת למה שלא ישלמו לה שתלך עם זה?”, היא אומרת. היא גם רואה בכוכבת שהולכת עם בגד מעצבים כ”שגרירה” של אותו מעצב לזמן הספציפי של האירוע ומדובר ביחסים מאוד משתלמים. אם מעצב עף עליך ואת הופכת למוזה או שהצלחת להביא אליו הרבה באזז את עשויה לקבל חוזה ארוך טווח כפרזנטורית או לפחות איזה קמפיין עונתי לוהט. מי תרצה להתנגד?
בשנים האחרונות נראה כי טקסים נחשבים הפכו למקום בו עושים דילים מסחריים ולא באמת זוכים לתהודה על הישג מקצועי. אפילו טקס האוסקר הפך את הכוכבות לבובות ראווה המדקלמות מאיפה העגילים ולא על מהות התפקידים. כל מפגן הזהב המנצנץ הזה נועד רק לגרוף עוד רווחים.
מהצד זה נראה אפילו די מעפן איך הכוכבות נמדדות על פי השמלה ולא לפי שום דבר אחר. הן כאילו דוגמניות תחת לחץ הנשפטות רק לפי מה לבשו. והכי גרוע, לא מעט פעמים הן לבושות כל כך רע שהיה מומלץ שישלמו מאה אלף דולר למישהו כדי לא ללבוש את שמלת האימה.
“כל הרעיון של כוכבת השוכר סטייליסט זה כדי שהיא תוכל לעשות יותר כסף”, מסכם הסטייליסט ברנדון מקסוול, “או שיותר אנשים רוצים לשכור את שירותיך או שהחברה שאת לובשת עושה הרבה יותר כסף במכירות. הכל ארוז בכסף. זה הוליווד, לא כנסייה”.
דרך Business Insider, תמונות דרך Shutterstock
