לפעמים תמונה אחת שווה אלפי דולרים. תשאלו את המשפחה המודרנית הזו, קורדל לואיס, קאלב אנטוני ובנותיהם. לכאורה מדובר במשפחה “טיפוסית” המתגוררת בבית מרווח בפרברים של אטלנטה אבל תצלום אחד ענק על הקיר מסגיר שמדובר במשפחה קצת אחרת. מדובר בסלפי ספונטני בו נראים שני האבות כהי העור, חשופי חזה ומקועקעים, מסרקים את שיער הבנות מול המראה בבוקר.
“זה חשבון האינסטגרם הכי חמוד אי פעם”, כתבו ב”באזפיד” על התצלום שהפך ויראלי. אחר כך דיווחו “פיפל”, “הפינגטון פוסט”, “דיילי מייל” ומספר העוקבים טיפס אל יותר מ-150 אלף עוקבים. בהמשך הגיעו כתבות מעבר לים ופרסומת ל”ניקון” בתפוצה ארצית ששילמה “כסף ממש טוב”, ואז פורסם ספר זיכרומנות של לואיס העוסק בילדותו ובו סיפר איך בן משפחה הטריד אותו מינית, שיתף כיצד חסרונו של אב שיושב בכלא על רצח כפול עיצב את חייו. בקיצור, תוך זמן לא ארוך המשפחה הפכה מאנונימית לסלבית תקשורת.
אבל המעמד החדש של משפחה ויראלית גבה מחיר של תגובות פחות אוהדות, הערות הומופוביות וגזעניות “שאלוהים יעזור לילדים האלה, זה לא בסדר מה שקורה”, מכתבים זועמים עד הבית וגולשים שהעזו להאשים אותם שהם מנצלים את ילדיהם לעשיית רווחים. “בכיתי לפעמים”, מודה לואיס, “זה כל כך פוגע שאנשים בקהילה שלך יגידו עליך דברים כאלה. אלה התינוקות שלי. אני מעלה תמונות של הילדים שלי כבר שנים. זו הייתה עוד תמונה עבורי”.
בזכות ההתעניינות העצומה הם יכולים לפרסם מה שהם רוצים ועדיין יהיו מספיק מגיבים שמפגינים אהדה ורואים בהם מודל משפחתי נערץ. “אחרי התצלום הפך ויראלי הרגשתי מחויבות אדירה לקהילת הגייז”, מספר לואיס, “הרגשתי שאני צריך לפרסם יותר ולתת הצצה לתוך חיי. אם זה היה עוזר לקהילה הייתי ממשיך לפרסם אבל חשבון האינסטגרם הפך להסחה מאחר ואני מחויב לשישה אנשים שקרובים אלי לפני שאני מחויב לרשת החברתית”.
היום יותר מ-180 אלף אנשים עוקבים אחריהם, מה שמספק להם גם פרנסה. הם מפרסמים תצלומים חדשים אבל לא בתדירות גבוהה מדי. “אם יש לך יותר מ-300 אלף עוקבים אתה יכול להרוויח 500 דולר לפוסט ממומן”, לדבריהם, אך הם העדיפו לוותר על הפיכת החשבון שלהם למכונת רווחים. “זה גוזל מאיתנו את האותנטיות וזו אינה התדמית שאנחנו רוצים לשדר”, הוא הסביר. הם אמנם קיבלו תשלום על פוסט אחד בהקשר לאנימציה שאהבו אבל בכל הקשר אחר שלא נראה להם רלוונטי התשובה היא שלילית.
מה שכל כך מיוחד ועכשווי במשפחה הזו היא כוחו של סלפי אחד להפוך אותם לנערי פוסטר למשפחתיות חדשה, השראה לשחורים ולגייז, דוגמה למודל משפחתי שלא מקבל מספיק ייצוג בחברה ובטח לא דרך התקשורת. ההצלחה שלהם מעניינת בגלל שהם מינפו רק מה שייצג את המסרים שהם מנסים להעביר ולא כדי לעשות כסף קל על שטויות. בעידן של היום, בו כל אחד יכול להיות ויראלי לכמה שניות, נחמד לראות משפחה שמדגדת את התדמית המיינסטרימית ומשמימה שאוהבים למכור לנו.
כמובן, יש משהו מגוחך בכך ששני אבות שבסך הכל הכינו את בנותיהם לבית הספר ומתנהלים כמו כולם הופכים לאייטם ויראלי, כמו לומר “יש שחורים! יש גייז! ויש להם ילדים, וואו”. זה סממן מובהק עד כמה החברה שמרנית ודפוקה, אם זה חומר יוצא דופן בפיד. הרי, הם לא גימיק, אלה הם חייהם האמיתיים והם לא לבד ועדיין, הם זכו לתהילה בגלל התצלום ההוא ששיקף את חיי היום יום.
“אנחנו נותנים לקהילה השחורה והגאה תקווה”, מבהיר לואיס, “אנחנו משדרים שזה אפשרי. גם אם אתה גיי אתה יכול להיות אב לילדים ומאושר”.
דרך Cosmopolitan
