לכולנו כנראה לא יהיה את ההזדמנות לגלות איך זה מרגיש לאבד 100 מיליון דולר בבת אחת. לצערנו, גם לא נדע מה זה להרוויח סכום אגדי זה אבל זה לא אומר שנפסיק לקוות. מי שכן יודעת על בשרה מה זה להיות מגה מיליונרית ואז בבת אחת להפוך ענייה הנזקקת לתמיכה היא הסופרת סוזן קרסו ממנהטן שפעם השתייכה לאחוז הבודד הזה באוכלוסיה שחי כמו מלכים.
אבל דברים טובים לא תמיד נשארים והאסון הפיננסי בוול סטריט ב-2008 פקד אותם כאשר בעלה איבד את ההון שלו.
האם הזו, המגדלת ילדה בת שש, הספיקה להוציא את ספרה השלישי, “Hello Hollywood” בו היא מגלה איך שרדה את המעבר מ”עושר לעוני” ובו היא חושפת את חיי חוג הסילון הנוחים עד עייפה. היא סיפרה בראיון ל”Market Watch” איך בתה לא צריכה לחשוב פעמיים אם לצלצל לשירות חדרים מהמלון היוקרתי כדי להזמן לעצמה צ’יזבורגר ב-25 דולר. היא מתארת איך ב-2005, כאשר התגוררו במלון הריץ פלאזה בסוויטה בת 11 חדרים, בתה פיתחה הרגל כזה של הזמנת אוכל לחדר. היא עצמה שגדלה בברוקלין לא הייתה יכולה לברוח מהמחשבה שהם מפנקים את הילדה יותר מדי. היא מעולם לא התרגשה מכל השואו אוף הזה ולכן, כמה אירוני, בעלה אנטוני, 52, איבד את כל הונו כעבור שלוש שנים.
הלייף סטייל היוקרתי הזה נלקח מהם במהרה והם נותרו עם תהיות מהיכן יגיע הצ’ק הבא. “בדיעבד, זה היה הדבר הכי טוב שקרה”, היא מספרת, “לבלות עם המגה עשירים, ריקניים ומשעממים היה בזבוז. אם מישהו היה מוסר לי צ’ק עם מאה מיליון דולרים היום הייתי מחזירה לו בשנייה. למה? כי מצאתי את הסיפוק שהשתוקקתי לו מאז ילדות”.
את בעלה היא פגשה לפני 19 שנה, היה זה “סיפור סינדרלה”. עד אז, היא נאבקה בברוקלין כדי לבנות לעצמה חיים. אימה הייתה מכורה לסמים ואלכוהול והם חיו על ביטוח לאומי וקופונים. היא זוכרת איך קיבלה מסבתא מכונת כתיבה וזה הצית בה חלום: להיות כותבת. היא באמת כתבה על איך מצאה את עצמה מעורבת עם בן זוג גנגסטר שהתעלל בה נפשית ופיזית ואף הכריח אותה לעזוב את לימודיה. היא הייתה עדה לסמים, פרוצות ומה לא. בסוף הוכנס לכלא על רצח ואחזקת נשק היא השתחררה מהכלא בו היא הייתה כלואה.
בסוף הוא אמר לה שיצטרכו למכור את הרולקס שהביא לה כאשר שהציע לה נישואין
אנטוני היה אחר. היא פגשה אותו בגיל 28 כאשר עבדה בבנק והוא טפח לה על השכם “סליחה גבירתי, אני חושב שאת כל כך יפה. אוכל להזמין אותך לצאת לדינר או בראנץ’?”. לא היה לה מושג מה זה בראנץ’ אז הלכה על דינר. עיניו הכחולות דיברו אליה. הוא היה שותף בחברה המתמחה בשוק ההון, מומחה שחיבר בין הברוקרים לחברות עצמן ועשה כסף מעולה. היום התפקיד הזה מאויש על ידי אלגוריתמים.
הדייט הראשון איתו התחיל בקוקטיילים על ראש מגדל מהמם, אחר כך צפייה בשורה הראשונה ב”פנטום האופרה” ובסוף דינר חגיגי במסעדת היוקרה “Le Cirque”. בין לבין הם נסעו בלימוזינה. כמה שבועות לאחר מכן הוא כרגע ברך והציע לה נישואין באי ברמודה עם שעון רולקס השווה עשרים אלף דולר כי לא היה לו טבעת עליו. לאחר מכן אנטוני הפתיע אותה עם טבעת יהלום 5 קראט מופלאה מקרטייה. היא עזבה את עבודתה, עברה להתגורר איתו בטריבקה והחיים נראו דבש. או שנאמר, קוויאר.
החתונה שלהם בברמודה עלתה 350 אלף דולר והחיים לאחר מכן היו חגיגה אחת גדולה, מטוסים פרטיים, יאכטות, הכל מהכל כדי לראות עולם הכי גדול שאפשר. היו הפלגות יוקרה וביקורים בספארי במדינות אקזוטיות והחיים סובבו סביב משחקי יאנקי שווים או אירועי צדקה מפוארים. באירועים נחשבים הם ישבו לצד כל המי ומי באליטה הזו. מה שנקרא, חיי בורגנות נוחים להפליא.
ב-1999, כאשר בתם נולדה, הונפקה החברה של בעלה, מהלך בזכותו קיבל אופציות רבות והוא עשה מה שהם חשבו בזמנו שהיו “השקעות חכמות”. הם רכשו ארבעה בתים, בהם “הטירה הקטנה” במלון ריץ, שני בתים בהאמפטונס ובית אחד בנורת’ פורק. בתם למדה בבית ספר יוקרתי באפר איסט סייד, “גוסיפ גירל” שיק והייתה להם עוזרת שהתגוררה בביתם ומסוקים שלקחו אותם הלוך ושוב. באמצע שנות ה-2000 סוזן כבר הייתה “משועממת רצח”. היא אמנם כתבה מחזות, יצרה סרט תיעודי אבל בעיקר עשתה שופינג בשדרות מדיסון. “אהבתי להיכנס לבגדי דולצ’ה וגבאנה וגוצ’י אבל הרגשתי ריקה מבפנים. ישבתי באירועים בו כסא עלה מאה אלף דולר וכל מה ששמעתי מנשים היו על בתי הספר של ילדיהם ואם בעליהן בוגד בהן. הרגשתי אאוטסיידרית. הייתי בברוקלין בלב”.
עם אנטוני ובתם
ואז הגיעה ההתרסקות הגדולה ב-2008.
אנטוני היה מגיע כל ערב לחוץ הביתה. “נצטרך להיפטר מהמסוק”, הוא בישר בצער. בהמשך הם נדרשו להמשיך להצטמצם והיא מכרה אפילו תיק בירקין כדי לשלם איזה חשבון אך הם נקלעו לסחרור. “אנטוני הוא איש מבריק אבל אם קנית מניות והכל צנח, מה תעשה? לא אשכח את היום בו הגיע ואמר לי ‘אני מצטער סו, נצטרך למכור את הרולקס’, זה שהציע לי נישואין איתו”.
היא הביאה לו את הרולקס ולא בכאב. בכל זאת, זה היה רק משהו חומרי עבורה. היא נפרדה מהיהלומים, מהבגדים, מהרהיטים, מהכל.
אנטוני סיפר לה שהם איבדו הכל. מאה מיליון דולר ירדו לטימיון והוא אפילו לא יכול היה לקבל את המשכורת שלו כי החברה נמכרה בסוף. “הייתי מתוסכלת בהתחלה אבל אמרתי ‘כסף לא מגדיר אותך'”. המהלך הסופי שחתם את התקופה היפה היה לעבור ממלון ריץ לדירה צנועה בת שני חדרים שלא ידעו איך ישלמו עבורה. אנטוני שקע לדיכאון, הם עברו תראפיה אבל לא איבדו תקווה. “אני חייב לעמוד על הרגליים”, הוא אמר לה.
למזלם, דווקא היו להם חברים טובים שעזרו להם בימים השחורים והם קיבלו סיוע כדי שבתם תמשיך לממוד בבית הספר הנחשב והיא דאגה להוציא ציונים מעולים. זה כל מה שהיה חשוב לה, שהילדה תלמד בעקביות.
בגיל 41, ביום הולדתה, סוזן החליטה לפתוח את המגירה ולשלוף משם את הסיפור על הגנסטר ועליה, זה שלא ראה אור יום. היא שלחה את הדפים לחמישים סוכנים. כולם תיעבו אותו מלבד אחד. הספר נמכר לאחת ההוצאות והציעו לתדהמתה חוזה בן שש ספרות. כשהוא הפך לרב מכר ביקשו ממנה לכתוב טרילוגיה. סבתא שלה צדקה, “תכתבי את סיפורך”, אמרה ובסוף זה היה המפתח לאושר ואפילו לעושר. אנטוני עדיין עובד בתחום והשניים עושים ביחד הון, כמו לפני הנפילה הגדולה.
אמנם היא שמרה על שני תיקי בירקין מהימים ההם אבל אין לה בעיה לרכוש פריט ב”זארה”.
היא מסכמת “כן, הדבר הכי טוב שקרה לי היה לאבד מאה מיליון דולר. לא הייתי רוצה את זה בשום דרך אחרת”.
אנטוני ובתם
מעוני לעושר ושוב לעוני
דרך Market Watch
