“אני לא גיבור. אני רק הייתי במקום ובזמן הנכון”, אומר בשקט סטניסלב פטרוב בסרטון כאשר נשאל לגבי היום הגורלי ההוא, ה-26 בספטמבר 1983 ברגעי השיא של המלחמה הקרה, כאשר החלטה בודדת אחת של אי עשייה מוחלטת הצילה את העולם כולו. אולי הוא לא “גיבור” קלאסי אבל בהחלט אדם אינטליגנטי, שקול, ערני ובעל תושיה מדהימה. פטרוב, קולונל בצבא האדום, שירת בבונקר סודי המכונה Serpukhov 15, במוסקבה כאשר הוא זיהה על צג הלווין שלו טיל גרעיני בדרך לברית המועצות.
זה מה שנמנע בזכותו.
מדובר ללא ספק באחד הרגעים הדרמטיים בהיסטוריה ואפשר רק לדמיין את האימה והלחץ ששררו בחדר. פטרוב סירב ללחוץ על הכפתור האדום שהיה מוחק מיליוני בני אדם במלחמה גרעינית. סיפורו המופלא מתואר בסרט תיעודי הוליוודי, “האיש שהציל את העולם”, בכיכובו של קווין קוסטנר. הרגע הדרמטי כמובן היה כאשר הוא זיהה בבונקר את הטיל ונאלץ בחלקיק השנייה לקבל החלטה גורלית על האנושות. והוא אפילו לא היה אמור להיות שם. הוא החליף אדם אחר בתפקיד באותו הזמן.
לאחר שהתקבלה התראה על טיל שעושה את דרכו לעבר ברית המועצות אזעקות מילאו את האוויר שרק העיבו על קבלת החלטה שקולה אבל פטרוב שמר על קור רוח. ניתן היה לראות במערכת עוד ארבע טילים בדרך והסמן האדום של אזהרה הבהב לנגד עיניו. היו לפטרוב רק 15 דקות כדי לעדכן את המפקד על הטילים – מהלך שהיה גורר תגובת נגד ומביר לפרוץ מלחמה אטומית.
אבל האינסטינקט שלו אמר אחרת. הוא הרגיש שמשהו לא נכון כי מערכת התראה נוספת לא זיהתה את הטילים במעופם.
120 חיילים תחת פיקודו המתינו למוצא פיו. דממה באוויר הכבד. כולם ציפו לתגובתו והוא רק פלט “תחזרו לעבודתכם ותתעלמו מהאזהרה”. המשפט הזה הציל את העולם מאסון שאי אפשר אפילו לאמוד את גודלו. החלטה אחת של אדם בודד. כמעט אקראית. ניתן לשער שכל מפקד אחר שהיה פועל לפי הספר היה ממהר לבשר למפקד על ההתקפה לכאורה. משם והלאה זה היה מתדרדר מאוד מהר.
פטרוב צדק. המערכת שגתה וטילים לא היו בדרך. נחסך מהעולם הרס וכאוס מטורף. פטרוב מספר שארצות הברית הייתה מגיבה במלוא הכוח ומשגרת הרבה יותר מכמה טילים. “הייתי בהלם”, נזכר פטרוב ברגע ההוא בראיון נדיר, “לכמה שניות לא ידעתי מה לעשות. יכולתי לראות שכולם הביטו עלי. חלק סובבו את הראש אלי ואחרים עמדו על הרגליים. חלק הופתעו ואחרים חשו פאניקה. הרגשתי שהסיכויים היו 50:50 לגבי אם האזהרה נכונה או לא. הרגשתי במצב כזה שאולי זו תהיה טעות שלי אבל איני רוצה להיות זה שמתחיל במלחמת העולם השלישית”.
הוא הסביר שאם פורצים במלחמת עולם אז באמת שלא יוצאים לדרך רק כי שיגרו אליך כמה טילים. הנזק שלהם הוא קטן לעומת הנזק שאתה יכול עוד לחולל.
באופן מקומם, מפקדיו אפילו לא העריכו את המהלך האדיר אלא זעמו על כך שלא פעל “לפי ההוראות”. במשך עשר שנים הוא לא סיפר על כך לאיש, אפילו לא לאשתו. הבשורה החלה להתגלגל לאחר שהוא הוזמן לקבלת פרס בטקס של האו”ם. הבמאי הדני פיטר אנטוני קרא עליו בעיתון והבין שיש פה פוטנציאל אדיר לסרט מצליח. מרגש לדעת שהוא קיבל את הכבוד המגיע לו אחרי כל השנים.
