אם יש לכם ילדים בטוח תבינו את מייק רוסי, אב לשני ילדים הלומדים בבית הספר אבינגדון שבמחוז ריידל בארה”ב, כי למרות שמעורבות בית הספר בחיי התלמידים חשובה, לכל דבר יש גבול. גם אם הוא דק ומטושטש. הסיפור התחיל בהחלטת ההורים לקחת את שני הילדים שלהם לבוסטון באמצע שנת הלימודים מאחר. רוסי הוא ספורטאי נלהב שהשתתף במרתון בוסטון שהתקיים לפני מספר ימים. ההורים בסך הכל רצו לשתף את ילדיהם בחוויה המיוחדת ולכן לקחו אותם יחד איתם. התוצאה היא שהם החסירו שלושה ימי לימודים.
נו, אז איפה פה הבעיה, אתם בטח תוהים ובצדק. מתברר שלבית הספר הייתה בעיה גדולה מאוד עם החיסורים האלה וכתוצאה מכך נשלח אל רוסי מכתב בזו הלשון:
“אדון וגברת רוסי היקרים,
אני מבינה שמשפחתכם לקחה לאחרונה חופשה משפחתית. אני רוצה ליידע אתכם שבית הספר אבינגטון איננו מקבל חופשות משפחתיות כתירוץ לחיסורים, ללא קשר לפעילויות בחופשה. לבית הספר אין את היכולת לפקח על הנעשה בחופשה ולהעריך את מידת הערך החינוכי של הטיול. התאריכים שבהם ילדיכם החסירו לימודים נרשמו כלא מקובלים. הצטברות של ימים כאלה תוביל לאי עמידה בחוקי בית הספר.
צרו איתי קשר, אם יש לכם שאלות, תודה.
רשל ס. מרבורי,
מנהלת”
מיותר לציין מה הרגיש רוסי האב כשקיבל את המכתב שהציג אותו, במילים אחרות, כאב בלתי כשיר לילדיו. הכעס גרם לו לכתוב מכתב משל עצמו להנהלת בית הספר:
“למנהלת היקרה,
אני מעריך את דעתך לגבי חינוכם של הילדים שלי אבל אני יכול להבטיח לך שהם למדו בחמשת ימי הטיול שלנו מה שלא היו יכולים ללמוד בבית הספר במשך שנה שלמה.
הילדים חוו חוויה של פעם בחיים שאי אפשר לחוות בבית הספר או דרך קריאה של ספר.
בשלושת הימים שהם החסירו (שכללו מבחן שניתן לעבור בכל זמן נתון) הם למדו מה זו מסירות, מחוייבות, אהבה, התמודדות עם קשיים, גאווה, פטריוטיות, היסטוריה אמריקאית, קולינריה וחינוך גופני.
הם צפו באבא שלהם מתגבר על פציעה, מזג אוויר קשה, אבל על אדם קרוב ואהוב וכל זאת בכדי להשיג מטרה אישית. הם חוו מה זו אחווה משותפת ותמיכה של רבבות הצופים המעודדים שהשתתפו במרתון וגם הביעו את הערכתם לקורבנות הטרור ולמדו שלא משנה מה יקרה – טרור לא יכול לשבור את הרוח האמריקאית.
את הדברים האלה אי אפשר ללמוד בכיתה.
הילדים גם ביקרו באתרים חשובים נוספים בבוסטון, מה שכן ניתן ללמוד בבית הספר, אבל רק בעוד שנה או יותר מעכשיו. כך שבעצם, הילדים שלנו מקדימים את שאר התלמידים בכיתתם.
אנחנו מאוד מעריכים את המאמצים של המורים ואת החינוך שהם מעניקים בבית הספר ובאמת אוהבים את בית הספר שלנו ולמרות זאת, לא אהסס להוציא את הילדים שוב בעתיד בכדי לחוות חווייה כמו זו שהם חוו השבוע.
תודה על זמנך”.
בטוח שאין הורה אחד שלא מזדהה עם המכתב הזה. לגמרי אבא מעורר השראה וכן ירבו.
דרך: IJReview
