“שום אלוהים שראה אתכם לא ייתן לכם מחילה / ואני מקווה שתמותו / כן אני מקווה שתמותו בקרוב / וכמה שתמותו יותר מהר / ככה יהיה לי יותר טוב”. הטקסט הזה הוקרא במהלך טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במכללת אורנים וגרם לסטודנטים רבים לזעום על אגודת הסטודנטים שארגנה אותו.
שיחות עם ערסים במדינת אשכנז: שיר שעושה באזז
הטקסט הוא תרגום של יהונתן גפן לשיר “אדוני המלחמה” של בוב דילן. זהו שיר אנטי מלחמתי חריף שיוצא נגד קברניטי המלחמות והפחד הגדול שהם גורמים לו. המילים שצוטטו למעלה, כמו גם המילים “אנחנו נכבד את זכרכם בדקת דומיה ובראשים מורדים / ולא נזוז מהקבר שלכם עד שנהיה בטוחים שאתם מתים” אינם מכוונים לכל החיילים, אלא מיועדים לכאורה לגנרלים שמתכננים ושולחים חיילים צעירים אל מותם. ועדיין – לקרוא טקסט כזה בטקס זיכרון זו החלטה רדיקלית ולא מפתיע שהיא מעוררת גלים.
באתר קריות.נט דיברו עם כמה סטודנטים שנכחו בטקס אשר סיפרו על הרגשות הקשים שהם הרגישו במהלך קריאת השיר. “אנשים הסתכלו אחד על השני בהלם ולא הבינו למה מוקרא טקסט כל כך קשה שקורא למות חיילים. היינו כולנו בהלם גמור”, סיפר אחד. בפייסבוק כבר עלו פוסטים שמשווים את המכללה לחמאס.
השאלה אם ראוי לדקלם שיר כזה בטקס ממלכתי היא שאלה כבדה ומורכבת. גם אם מתמקדים במילות השיר ומבינים את המסר שלו – זה מסר בעייתי מאוד ביום כזה, בטקס כזה, שלאו דווקא צריך להכיל ביקורת פוליטית מורכבת כשכל מה שהקהל רוצה זה לחלוק כבוד לחללים. מצד שני, יהיו כאלה שדווקא יגידו שההחלטה “לא לערב פוליטיקה” בטקסי זיכרון היא החלטה פוליטית לא פחות גרועה – ושדווקא ביום כזה צריך ללחוץ על הפצעים ולהכאיב, כדי לדאוג שמעבר לזיכרון, שממילא לא עוזב אותנו, תבוא גם מחשבה ביקורתית.
באגודת הסטודנטים של מכללת אורנים לא מתחרטים על הטקסט הזה. “אנחנו מודעים שהרבה סטודנטים נסערים מהטקסט שהוקרא, אבל שקלנו ארוכות בינינו באגודה את הטקסט והחלטנו שהוא יוקרא. אנחנו מצטערים אם אנשים נפגעו ממנו, מדובר במשהו מטאפורי”, אמרה לקריות.נט אליה מיכאלי, יו”ר אגודת הסטודנטים, “אנחנו לא חוזרים בנו ואנחנו עומדים מאחורי הטקסט וזכותנו להקריא טקסט קשה. לא הייתה כוונה לפגוע, אבל אני עומדת מאחורי ההחלטה הזאת. אני והנשיאה נשאנו דברים בעלי גוון פוליטי, אבל השיר של דילן לא היה מחאה פוליטית”.
וזו תגובת המכללה עצמה: “אגודת הסטודנטים של אורנים ארגנה והפיקה גם השנה, כמדי שנה, את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות איבה, והנהלת המכללה שומרת על חופש הביטוי ואינה מצנזרת את האגודה. בה בעת, לאור החשיבות הרבה של יום קשה וחשוב זה עבור כולנו, וכחלק מתהליך העבודה המתמשך של הנהלת המכללה והסטודנטים, נפיק ביחד את התובנות החינוכיות והערכיות הנדרשות, בשיח פתוח המאפשר לכולם ביטוי והתדיינות מוגנת. במסגרת זו נבין את הצורך במציאת איזון בין הרצון לעצב טקס משמעותי באופן יצירתי, לבין ההכרח בשמירה על זכות ציבור האבלים לציין יום זה ללא תחושת פגיעה בזכר הנופלים. נמצא דרך שתאפשר לכל אחד ואחת במכללה, סגל כסטודנטים, להרגיש חלק מיום הזיכרון תוך שמירה על תהליך למידה במכללה אקדמית לחינוך”.
אילוסטרציה: Shutterstock