לעולם לא נדע מה מחכה לנו למחרת בבוקר. מי יודע, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו חטופים במדינה זרה, משתזפים על החולות באי קסום ומבודד או במקרה של בחורה אחת בת 32 שהתעוררה במחשבה שהיא בת 15.
מה ששמעתם. ולא, לא מדובר במישהי שמרגישה צעירה ברוחה או קטע הלקוח מאיזה סרט הוליוודי מהז’אנר החביב והמבדר של “Seventeen again” וכאלה. זה בדיוק מה שקרה לנעמי ג’ייקובס אשר בשנת 2008 התעוררה והייתה גם בטוחה שהשנה הייתה 1992.
ג’ייקובס נבהלה מהבית בו התגוררה, המאובזר במוצרי טכנולוגיה מתקדמים ומבנה בן ה-11 אותו לא זיהתה. היא חשבה שהיא פשוט צריכה לחזור לישון ושהיא באמצע חלום. אבל כשהיא התעוררה, היא עדיין הייתה בת 15 לדעתה. “הזיכרון האחרון שלי היה להירדם במיטה ליד אחותי”, סיפרה ג’ייקובס בראיון הבוקר ל-BBC. לראות את בנה אומר “אמא אמא” היה הדבר הכי מטורף שחוותה, לדבריה.
“הלם, פשוט הלם. הרגשתי בין חרדה לאושר כשראיתי את הילד הזה שלא זכרתי איך ומתי ילדתי אותו אבל היה לי ברור שהוא שלי כי הוא דומה לי מאוד. חשתי אימה מכך שיש לי אחריות גדולה על הילד הקטן הזה. ב-24 שעות הראשונות הייתי בהלם מוחלט”.
כאשר היא נתקלה בטכנולוגיה מהמאה ה-21 היא נלחצה. היא חשבה שהסמרטפון שלה היה גאדג’ט מסרט מדע בדיוני. “הייתי בטוחה שארדם שוב אותו לילה ואחזור ל-1992 שוב. זה לא היה אמיתי מה שקרה לי”, אמרה ג’ייקובס.
המצב ההזוי הזה נמשך שישה שבועות. מדובר על תופעה המכונה “אמנזיה דיסוציטיבית”. מצב של אבדן זיכרון זה יכול לקרות תחת סטרס עצום. זה לצד מחלה עימה התמודדה ג’ייקובס הם ככל הנראה הגורמים שהביאו לתופעה יוצאת הדופן הזו.
באופן מפתיע היא זכרה איך לנהוג ומספרי טלפון שנחקקו בראשה. הדבר הכי חיובי שהחוויה העניקה לה היא הפרספקטיבה לחיים, היא מעידה. לראות את חייך הבוגרים ולגלות שאולי לא בדיוק הפכת למה שקיווית יכול לגרום הלם קשה אבל מעורר תובנות. זה גרם לה לרצות “לשפר את איכות חייה”. כלומר, לשדרג את הסמרטפון? לא ברור.
את מה שקרה לה תוכלו למצוא בספרה החדש “Forgotten Girl” כי אם כבר להיות מקרה נדיר אז לפחות תעשו מזה כסף. כמובן, מומלץ לקחת הכל בערבון מוגבל. לא ניתן באמת לדעת מה התחולל שם ובגדול, כל אחד יכול לספר סיפור כזה או אחר, לכו תוכיחו. הנה, אני בטוחה שאני עדיין בת חמש ולא תראו אותי כותבת על כך ספר.
דרך Elle
