אין דבר מבהיל יותר מהתרסקות מטוס מבחינתי, חוסר האונים המרחף באוויר, הידיעה שאין דבר שניתן לעשות, הצלילה החדה מטה לעבר האוקיינוס הקפוא או במקרה של המטוס הגרמני של חברת התעופה “Germanwings”, התרסקות על הרי האלפים המושלגים.
אפילו יותר מחריד הוא החשד שהולך ומתברר, כי טייס המטוס הגרמני שהתרסק בהרי האלפים גרם למטוס לאבד גובה בכוונה. על פי ממצאים ראשוניים של צוות הבדיקה, טייס המשנה, אנדראס לוביץ בן ה-28, נעל את הקברניט מחוץ לקוקפיט וגרם במו ידיו להתרסקות בה נהרגו 150 הנוסעים ואנשי הצוות. דיווח נוסף, נמצאו פתקי מחלה קרועים של טייס המשנה שתקפים גם ליום ההתרסקות. על פי החשד, הוא הסתיר ממעבידיו כי הוא מקבל טיפול תרופתי למחלה כלשהי. על פי החשד, האיש סבל מדיכאון במשך תקופה ממושכת.
אם החשד יתברר כנכון, זה מזכיר מאוד את המקרה של טיסה 990 של Egypt Air, אף היא התרסקה ב-1999 כתוצאה של מעשה התאבדות מכוון, על פי החשד העיקרי של צוות החקירה.
אנדראס לוביץ’, קברניט המשנה. תמונה: פייסבוק
אסון תעופה תמיד נראה לי מחריד מכל אסון אחר. לצעוד בביטחון לעבר הטרמינל והכל נראה רגיל, לדעת שעלית על מטוס גורלי אחד שיכולת בקלות לפספס אותו. גם במקרה האחרון, איש מהנוסעים לא צפה שדווקא הטיסה הגורלית שלו תצטרף לסטטיסטיקה המבהילה ובבוא היום תהפוך אולי לעוד תוכנית נצפית ב”אסונות תעופה”.
מבין 150 הקורבנות ב”מטוס המוות” של איירבוס A320 היו 16 תלמידים ושני מורים מאותו בית הספר שחייהם קופחו בטרם עת. כמצופה באסונות כאלה, היה זה עניין של זמן עד שיצופו ההודעות האחרונות של הנוסעים.
מדובר בהודעות הממחישות את הפער התהומי בין התמימות של הניסוחים, המשפטים האגביים, לבין הזוועה שארבה דקות אחרי. הקבוצה הנרגשת היתה בדרכה מספרד, כחלק מתוכנית משלחת של חילופי תלמידים, והתלמידים כבר רצו לחזור הביתה ולספר לכולם על החוויות שלהם.
אלנה, בין ההרוגים, בימי התום. לא תגשים אף חלום
הרבה מהתלמידים סימסו לחברים ולמשפחות איך שעלו למטוס. אלנה בלס, 16, סימסה להוריה “אני לא יכולה לחכות לחזור הביתה”. היא היתה ילדה מאושרת, כפי שמגדירים תמיד ברגעים הללו.
היא חלמה להגיע לאוניברסיטה בבוא היום ולטייל בעולם. חברתה סיפרה שאלנה שלחה לה הודעות סנאפצ’ט ובוואטסאפ וסיפרה כמה נהנתה מהטיול הזה. אחד מחבריה, שלא עלה על הטיסה הטרגית, סיפר איך אלנה חיכתה להראות לו את כל התמונות משם. חלק מהתלמידים בישרו לחבריהם שהם מתגעגעים לבית והביאו מזכרות מספרד. “הבאתי לך מתנות” הייתה עוד הודעה שנשלחה לחברים בבית.
ההודעות צפו אחרי שפורסמה תמונה, בה התלמידים שנהרגו צולמו ביחד בבאולינג ברצלונה ונראו שמחים מאוד. כולם מחובקים. ספרתי את כדורי הבאולינג לראות אם יש משהו גורלי במספר. האם ישנם רמזים איפשהו לזוועה שחיכתה?
ניתן רק לדמיין איך ההורים התמודדו עם הבשורה האיומה הזו שלעולם לא יתאחדו עם ילדיהם. פורסם שזעקות שבר חתכו את השמיים כשההורים באו למקום האסון.
בזמן הזה גם נשמעו החששות של בני המשפחות, אחיינית של אחד הקורבנות, גבר בלגי בן 59, סיפרה שזה רודף אחריה לדמיין את הדקות האחרונות עד ההתרסקות. שמונה דקות של אימה. על מה חושב אדם בדקות הללו? אבל מומחה תעופה, טייס A320, טען שזה סביר להניח שהוא לא הרגיש דבר בדקות הללו. לעניות דעתו, במטוס היה “שקט מוזר”. סנדרין דריסנס מזועזעת מהמחשבה שהדוד האהוב ידע מה עומד לקרות וסביר להניח שהמשפחות חרדות מהמחשבה הזו גם. לדברי המומחה, אוני ניוטון, לאור הצלילה החדה כנראה שמסכות החמצן השתלשלו מתיקרת המטוס ומי שלא מיד שם אחת איבד הכרה.
אבל לדבריו, לא זוהתה צלילה חדה במיוחד ומכאן שהנוסעים כנראה המתינו שהטייס פשוט יסיים את פעולת הירידה ולא הניחו שקרה משהו חריג. על פי ניתוח הקופסה השחורה של מטוס, ייתכן שהנוסעים חוו כמה שניות של פאניקה כשראו את ההרים לנגד עיניהם אבל מדובר ב”טרור רגעי” ואחריו הסוף המר. אם אכן כך היה, הנוסעים לא סבלו וספרו דקות עד מותם. “מניסיוני, נוסעים במצב כזה נוטים לשבת בשקט מוזר ולא להיקלע לפאניקה הוליוודית”, סיפר.
דרך Mail Online
