בואו להכיר את קווצי העור – קבוצה של יצורים ימיים משונים בעלי תפקיד מכריע במערכת האקולוגית הימית של מפרץ אילת – ביום חמישי הקרוב בהרצאה נוספת של ‘מדע על הים’
הם כאן כבר למעלה מ-450 מיליון שנה, חולשים על קרקעית הימים והאוקיינוסים, מהאזור הטרופי עד לקטבים ומקו החוף עד למעמקי הים. אין להם ראש, מוח או ידיים ואת כל פעולות היום-יום הם עושים באמצעות עשרות של רגליים. הם מסוגלים להצמיח מחדש זרוע שנשרה, בגופם הנוקשה אין לא דם ולא לב, ולנו בני האדם הם מוכרים בדרך כלל מנסיבות לא נעימות של מפגש כואב איתם. ל”חייזרים” הללו קוראים קווצי עור.
הכוכבים של השונית
קווצי העור, (מיוונית – “Echinodermata”בעלי עור קוצני) הם מערכה של בעלי חיים הנחשבת למתקדמת ביותר מהבחינה ההתפתחותית מבין חסרי החוליות. זו גם המערכה הגדולה ביותר שאין לה ייצוג במים מתוקים או ביבשה. במערכה זו נכללים קיפודי הים, מלפפוני הים, כוכבי הים, נחשוני הים וחבצלות הים – אורגניזמים שמציגים תכונות גוף והרגלי חיים יוצאי דופן בעולם החי. בהיבט האבולוציוני ממוקמים קווצי העור בתפר שבין חסרי החוליות והחולייתנים (ובהם בני האדם). הם בעלי סימטריה פנטמרית (מחומשת) בצורתם הבוגרת, אין להם ראש ואברי הפרשה והם מצוידים במערכת הנעה ייחודית של רגליים, שמכונות רגלי מים.
קווצי העור הם גורם מפתח בעל השפעה אקולוגית ניכרת על בית הגידול בסביבה הימית. המחלקות השונות במערכה זו מתאפיינות באסטרטגיות תזונה מגוונות: כוכבי הים הם לרוב טורפים, ובמערכות אקולוגיות רבות (בעיקר של מים ממוזגים) הם הטורף העיקרי במערכת. מלפפוני הים מלקטים חומר אורגני מקרקעית הים וחבצלות הים מסננות מים באמצעות פרישת זרועותיהן אל מול הזרם. אופי התזונה של קיפודי הים מקנה להם תפקיד אקולוגי מכריע, אם כי לעתים מנוגד: כאורגניזמים צמחוניים שניזונים מליחוך וגרוד של אצות וצמחים מקרקעית הים, הם מגבילים את התפשטותן של האצות וכך מאפשרים את שגשוגם של האלמוגים בוני השונית. מנגד, האופן שבו הם ניזונים גורם לשחיקה של המצע הקשה שמוביל, לאורך זמן, לבלייה של שונית האלמוגים עצמה.
מהים אל המעבדה
לקווצי העור חשיבות רבה בתחומי מחקר רבים ומפתיעים. בשל העובדה שעוברים של קווצי עור מתפתחים בדומה לחולייתנים בשלבים העובריים הראשונים, הם משמשים חיית מודל במחקרים על רבייה ופוריות, ביולוגיה התפתחותית, אבולוציה, גנטיקה ועוד. בשנת 2001 זכה הפרופסור הבריטי טים האנט בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על עבודתו עם קיפוד הים Arbacia lixula ובשנת 2006 היה זה הגנום של קיפוד הים הסגול (Strongylocentrotus purpuratus) לראשון מסוגו (חסר חוליות ימי חופשי) שרוצף במלואו.
מלבד חשיבותם המדעית והאקולוגית, לקווצי עור בכלל ולקיפודי ומלפפוני ים בפרט יש חשיבות כלכלית רבה – חלק מהמינים אכילים והם נסחרים בעולם במחזור שנתי של מאות מיליוני דולרים. למעשה, השחלות והאשכים של מינים מסוימים של קיפודי ים נחשבים למאכל הים היקר ביותר בעולם.
כאמור, לקיפודי הים, כמו קווצי עור אחרים, תפקיד אקולוגי חשוב בבית הגידול שלהם. העמקת ההבנה שלהם חיונית לצורך שמירה וניהול מושכל של בתי גידול ימיים, כמו למשל שונית האלמוגים במפרץ אילת. בפעם הבאה שתראו קיפוד ים, בעת שחייה או צלילה, זכרו שחוץ מלהיזהר מקוציו החדים, אפשר ורצוי גם להשתאות מהייצור המופלא הזה, שממלא חלק חשוב כל כך במערכת האקולוגית הימית.
אתם מוזמנים לפגוש את קיפודי הים ו”חייזרים” נוספים בהרצאתו של ד”ר עמרי ברונשטיין מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ביום חמישי הקרוב בבר “קוסטה דל רום”, רחוב המדע 9 הרצליה
