בדרך כלל איפור מוגזם יכול להרתיע אבל מתברר שיש משהו הרבה יותר מבהיל בכל הקוסמטיקה שאנחנו שופכים על פנינו, הדברים שהרבה יותר מטרידים מקו אייליינר לא חתולי מספיק. אלה השורות הקטנות שלא מספרים לכם בפרסומות, לא מקדמים בכתבות, לא מוכרים לכם בשקיות קטנות.
כשאתם חוזרים הביתה עם שפתון אדם חדש הדבר האחרון שמטריד אתכן זה מה יש בתוכו. השאלה שאתן לרוב רוצות לדעת היא “אם הוא עמיד או לא”, “לח או מאט”? אתן לא רוצות באמת לדעת ממה הוא נוצר. זה הרי יהרוס את כל היופי.
הנה כמה עובדות מעניינות על עולם האיפור שכדאי לדעת וכנראה שלא תוכלו לעשות הרבה עם המידע הזה. רק למרוח אותו בתאים האפורים וללכת לישון עם פנים נקיות.
1. אין באמת מגבלות חמורות על איפור
מנהל המזון ותרופות בארה”ב לא בודק את החומרים המרכיבים את מוצרי האיפור כי הם לא מזון ותרופות. כלומר, חומרים שהוחרמו במקומות אחרים מותרים לגמרי כאן. פרבנים קשורים לסרטן השד, אתילן אוקסיד או כל חומר אחר. כלומר, כל מרכיב תכלס יכול לעבור סבבה באמריקה. מלחיץ? קצת יותר מגלוס שנדבק לשיער.
מינהל המזון והתרופות כן מפקח אבל תחת FD&C Act, כלומר חומרים שאינם “מהולים”, לא זייפו סמל מסחרי או מותגו לא כהלכה. לפי זה, מה שעבר את הפיקוח הזה יכול להגיע למדפים. אז כנראה שלא תמותו מרעל עכברים בליפסטיק ועדיין, לכו תדעו מה קורה שם. במשפט אחד: באירופה מוחרמים כ-1,373 מוצרי איפור ובארצות הברית? 8.
2. חברות איפור לא חייבות לבדוק את מוצרים
לפחות לא בדרך שצריכה להיות מוצגת לציבור. כאמור, ה-FDA חסר סמכות לאשר מוצרים אבל לחברות יש “אחריות משפטית” לוודא שמוצריהם בטוחים. הדרך לכך היא לטעון שהמוצר שלהן לגיטימי ולהשוות אותו לחומרים דומים במוצרים אחרים. כל עוד זה קורה, אין דבר העוצר את המוצר מלהגיע אליכם. הנה ציטוט מאתר ה-FDA:
“אם ליצרן אין את המומחיות הטכני לקבוע מה היא הדרך הטובה ביותר כדי להבטיח שמוצר מוגן מפני זיהום, החברה יכולה להיעזר ביועץ”.
שימו לב שהמונח המעניין הוא “יכולה”, כלומר, נתון לשיקולה. אין להם סמכות להכריח את החברה.
צילום: Richard Burbridge
3. 80 אחוז מהמרכיבים במוצרים לשימוש אישי לא נבדקו מטעמי ביטחון
כאילו, מה? אוקי, הגרעין האיראני הוא מעל הכל ועזבו את החיים עצמם אבל איפה הביטחון האישי?
4. “ניחוח” יכול להיות בעצם כל דבר
זה יכול להיות כמה שמנים שרקחו ביחד עד לחומר כימי העשוי במעבדה. לכי תדעי. אולי ניחוח הלבנדר ומוסק זה בכלל דם ערפדים מהול בשושנים.
5. המונח “אורגני” כנראה אינו מה שחשבתם
אין סטנדרט אחיד לגבי מה ניתן להגדירו כ”טבעי” או “אורגני”. כל עוד זה לא מוליך אותך שולל, בעיני מנהל המזון והתרופות זה אחלה. ה-“USDA Organic” נועד לפקח על מוצרי אמבט וביוטי ועדיין, העסק הזה חמקמק. מוצר שעשוי מתמצית מלפפון ו-97 אחוז כימיקלים? הוא יכול להיות מוגדר כ”אורגני”.
6. “לא נבדק על בעלי חיים” ו”נטול אכזריות”?
אין שום הגדרה חוקית למונחים הללו. כלום. נאדה. מדובר בגדר המלצה בלבד כנראה למרות שישנן חברות רבות השמות דגש על כך שאינן מבצעות ניסויים בבעלי חיים עדיין חברות רציניות כן עושות זאת. כן, בזמן שמרחתן את הסומק שלכן, לכו תדעו מה עבר הארנב הרך, פלאפי וממיס לב במעבדה.
7. האישה הממוצעת מורחת על פניה 13 מוצרים ביום, כלומר 515 מרכיבים שונים על עורה
זה הזמן לרחוץ פנים.
דרך Marie Claire
