באוקלהומה נערכו לא מעט דיונים בהצעת חוק בעניין זכויות הגייז ומעמדם של ארגונים וחברות ממשלתיות שלא רוצים להעסיק הומואים עקב “אמונתם הדתית”. מדובר במדינה שרבים מתושביה מאמינים שצריך לשלוח את הנערים שמעדיפים גברים לטיפול המרה כדי “להירפא”. הצעת החוק הזו מזעזעת מיסודה אבל תיקון גאוני להצעה למעשה “מרוקנת אותה מתוכן” באמצעות דרישה כי כל ארגון יעמוד מאחורי ההחלטה ברמה הציבורית.
אל תהיו קול צף: גלו מי המפלגה שראויה באמת לקול שלך בבחירות 2015
הצעת החוק המקורית באוקלהומה דומה להצעת חוק דומה שהוצעה באריזונה, אך מרחיקת לכת אפילו יותר ומתירה לכל בעל עסק, אם זה בעל בית מלון או עובד סוציאלי בשירות המדינה, לא להעסיק גייז אם זה נוגד את אמונתם הדתית.
מחוקקת בשם אמילי וירג’ין החליטה שאם זו שאיפתם אז שילכו איתה עד הסוף. היא מתנגדת כמובן להצעת החוק המקורית אבל רוצה לוודא שאם היא תעבור, על כל גיי לדעת מראש אילו מוסדות וארגונים מצהירים על עצמם כ”אנטי גייז” כדי שלא יפנה אליהם בחיפוש עבודה. הוגן? בהחלט.
במילים אחרות: היזהר עם מה שאתה מייחל לו. וירג’ין מציעה כי כל מי שכל כך מתעב גייז שיציין זאת בכל מקום ציבורי, אם זה באתר שלהם או בשלטים, עם כיתוב מפורש: “אין כניסה להומואים ולסביות”. העיקר שיהיה ברור ושלא יהיו אי הבנות. מבחינתה, אותה שקיפות חלה גם על מי שלא מוכן להעסיק אדם על סמך גזע ומגדר.
קשה להאמין שמוסדות רבים ירצו להיות מזוהים ציבורית עם האטימות והשמרנות הזו, אותה קיוו לשמר בדלתיים סגורות. הצעת החוק הזו תגרום להם לשקול שנית אם לקדם את הזכות לא להעסיק אדם רק על סמך העדפה מינית. היא מפנה זרקור לפאתטיות של הצעת החוק.
מה שהצעתה של וירג’ין מוכיחה היא שלפעמים אין טעם ללכת נגד הזרם אלא לזרום איתו. לקחת את הלוגיקה המקורית כמה צעדים קדימה כדי בעצם לטרפד אותה. זה קצת מזכיר לי כמה מהלכים של “פרנק אנדרווד” ב”בית הקלפים” כאשר עמד מול החלון ולפתע זה היכה בו שאין טעם ללכת נגד הרוח. עדיף לתת לאנשים שלא ניתן להיאבק בהם בקלות לחשוב שאתה זורם איתם, לחדד את המטרה שלהם ואז להשיג את מה שאתה מבקש.
דרך Outward