המשחקים האולימפיים שנערכו בברלין 1936 אפופים בטרגדיה ומיתוסים. הוועד האולימפי איפשר לגרמניה לארח את המשחקים האולימפיים כבר ב-1931. בזמן זה אדולף היטלר בנה את כוחו הפוליטי וכאשר החלו המשחקים חוקי נירנברג נכנסו לתוקף, כך שהדגל האולימפי התנופף באוויר לצד מחאות והחרמות. הכפר האולימפי, השוכן באלסטל בקצה ברלין, עדיין קיים גם היום אך הוא נטוש והרוס. אנשים שביקרו במקום יכולים להעיד שחוו צמרמורת קשה כאשר נשאבו לצד האפל של ההיסטוריה.
אל תהיו קול צף: גלו מי המפלגה שראויה באמת לקול שלכם בבחירות 2015
הצלם סילביין מרגיין ביקר במקום ורשמיו מתפרסמים בספר “Forbidden Places: Exploring our abandoned heritage“. דרך תצלומיו אנחנו מבקרים במקום שהיה סמל לגאווה עבור גרמניה הנאצית ובו שאף היטלר לחשוף לעולם את עליונותו של הגזע הארי במלוא תפארתו. אמנים יצרו ציורים ופסלים שהדגישו את השרירים החטובים של הספורטאי הארי, הבלונדיני ותכול העיניים עבור האולימפיאדה.
האנטישמיות ושנאת “אויבי המשטר” כבר התפשטה בכל מקום בחברה הגרמנית. לקראת המשחקים האולימפיים השקיעה ברלין משאבים רבים בהקמת כפר אולימפי מפואר אשר כלל 145 בניינים ו-20 אלף כיסאות באצטדיון. החפיפה בין עליית היטלר לבניית הכפר סימבולית משהו. רוב היהודים כבר איבדו את זכויותיהם הבסיסיות בזמן זה אבל למראית עין גרמניה נראתה כנאורה, מתקדמת, בריאה וסוגדת להישגיות.
הנאצים רצו להדיר מהאולימפיאדה אתלטים שלא עומדים בתורת הגזע שלהם. היטלר, קאנצלר גרמניה הנאצית, תכנן לנצל את האולימפיאדה כדי להראות לעולם את עליונות הגזע הארי ונכונות תורת הגזע, אולם תוכנית זו השתבשה לחלוטין, כאשר האתלטים האמריקאים השחורים הביסו את הגרמנים בתחרות אחר תחרות, וזכו בשש מדליות זהב. ארבע מתוכן הושגו על ידי ג’סי אוונס.
במקביל, תשעה אתלטים יהודים שהשתתפו במשחקים. אחת מהם, הלן מאייר, היתה חצי יהודייה והיחידה שייצגה את גרמניה במשחקים. בטקס קבלת המדליה נאלצה האתלטית להצדיע במועל יד מעל הפודיום לעיני העולם. היא הורשתה להשתתף על ידי הרשויות הגרמניות כמחווה של רצון כדי לא לערער את דעת הקהל. לא שיערה בנפשה מה עוד צפוי ליהודים לאחר שהיא תחזור לביתה, כזוכה.
באחת התמונות ניתן לראות את מי שהפך לפיהרר מבקר במקום ומפקח על הנעשה. מעל ראשו הכיתוב “לנעורים של העולם”. הפער בין הנראה לעין לנעשה מאחורי הקלעים כבר הלך והתעצם. קבוצות יהודיות וקבוצות מהימין איימו להחרים את המשחקים אבל הוועד האולימפי התעקשה שיועבר מסר של “אחדות” ברייך השלישי. כמובן, המציאות היתה רחוקה מכך. העולם התבונן בתדמית יפה, חזקה, מלוכדת של גרמניה אבל לא שיערו לעצמם מה מתחולל כשאור הזרקורים לא מופנה למגרש המשחקים. ב”ימי הזוהר” ההם התקשורת סיקרה גרמניה אחרת, אוטופית. כך עולם שלם נפל בפח.
קשה להביט לעבר התמונות הללו ולחזור אחורה לזמן הנורא ההוא. אמנם לא נשאר יותר מדי ממה שהיה אבל מספיק כדי לדמיין איך תוכניות זדוניות כבר החלו לצוף במוחו של היטלר. איך הוצגה לעולם תמונה של סולידריות כשהפרדה הייתה שם המשחק. זה מעולם לא היה רק ספורט עבור מי שחתום על כמה מהפשעים החמורים ביותר שנעשו אי פעם אלא השקפת עולם שניצחה למרחקים ארוכים והביסה יהודים בדרך עד ששריקת הסיום נשמעה באוויר, שנים אחרי.
דרך Business Insider
