יש לא מעט מן האבסורד בכך שיש קהילה של היפסטרים עם סממנים בולטים מאחדים. הרי כל המהות ההיפסטרית היא לחגוג את המיוחד ולהפגין את המבדל, אך התוצאה היא קבוצה בה כל הפרטים זהים. והרי לכם פרדוקס ההיפסטרים, שעד היום היה מסתורי וחמקמק.
אך כאן המדע נכנס לתמונה. שני חוקרים, שפיתחו, כל אחד בנפרד, משוואה שמסבירה מדוע התופעה ההיפסטרית היא קולקטיבית.
אל תהיו קול צף: גלו מי המפלגה שראויה באמת לקול שלכם בבחירות 2015
החוקר הראשו, פרופ’ פול סמאלדינו מאוניברסיטת קליפורניה, פיתח מודל לפיצוח הקסם ההיפסטרי ומפרסם את ממצאיו בכתב העת המדעי The journal Royal Society Open Science. המשוואה כללה את הערכים: עמדה, הטעם המובע של האדם, מידע (מה שהאדם יודע על התגובה ל”טעם המובלע של האדם”), מצב אידיאלי (המקום בו האדם רוצה להיות ביחס לממוצע).
במסגרת משוואה זו, סמאלדינו הריץ סימולציות בהן ההעדפות של האנשים להיות ייחודיים נעו בין מרדנות לקונפורמיות. הממצא שגילה סמאלדינו הוא, שהרצון המשותף להיות שונה מוביל תמיד לקונפורמיות. באחת הסימולציות, סימולדאנו ניסה לבדוק מצב דמיוני בו יש בעולם רק מי שהגדירו עצמם קונפורמיסטים ונון קונפורמיסטים קיצוניים. במצב בו יהיו רק מעט נון קונפורמיסטיים, הוא מצא כי לא יהיה שינוי בחברה. אך בנקודת המפנה, שהיא 8%, תיווצר בחברה הסתעפות ממה שנחשב נורמלי, ותיווצר קבוצה גדולה יותר עם זהות אחת.
דרך: .shutterstock.com
החוקר השני, פרופסור ג’ונתן טובול מקולג’ דה פראנס בפריז, פרסם בשנה שעברה מחקר שבו הציג משוואה דומה. הוא מצא כי תמיד יש השהיה בין הזמן שבו טרנד צובר תאוצה, לבין הזמן שבו היפסטרים מתחילים ליישם אותו. העיכוב הזה קורה בגלל שאנשים לא יכולים להיות מודעים למה שאנשים אחרים מחליטים שיהיה טרנד בזמן אמת. כתוצאה מכך, היפסטרים שמים לב לטרנד בעיכוב ומחליטים לאמץ אותו במקביל לאחרים שמחליטים בדיוק את אותו הדבר. זה מוביל לכך שהם בהדרגה הופכים לקונפורמיסטים על ידי הצטרפות לטרנד שכבר הפך למיינסטרים.
במחקרו, טובול הסתמך על תיאוריה בשם “הסתעפות הופ” (Hopf bifurcation). התיאוריה בודקת כיצד תנודות – במקרה זה, “זיגזוג” בין טרנדים אל עבר המיינסטרים וכיצד היפסטרים עוקבים אחר טרנדים אלו – משתנות לאורך זמן.
“אם בודקים קבוצות גדולות של אנשים שנמצאים באינטראקציה, בניסיון שלהם להיות שונים, בסופו של דבר כולם יעשו את אותו הדבר באותו הזמן על מנת ליישם זאת”, אמר טובול. “הסיבה לכך היא הזמן שלוקח לאינדיבידואל לשים לב להחלטות של אחרים”. הבעיה היא, שכדי להיות היפסטר אמיתי, אותו אדם צריך להגיב באופן מיידי לטרנדים ולהשתנות בהתאם, מה שטובול טוען שהוא קשה מידי לביצוע עד בלתי אפשרי. כלומר, אין חיה כזו, היפסטרים. הם רוצים להיות כאלה, משמע הם לא קיימים!
תמונת שער: Shutterstock.com
