הסוד של היופי הוא בהופעתו לא רק אצל דוגמניות, כוכבי קולנוע, צעירים ובריאים אלא גם בעיניים של אנשים שעומדים להיפרד מהעולם הזה. את זה חשף הצלם אנדרו ג’ורג’ לפני שנתיים כשיצא לדרך בפרויקט המטלטל שלו. האיש עם העדשה היה נחוש להוכיח שבני אדם הם מוארים בדרכם לעולם הבא. התוצאה היא פרויקט צילום נחקק ונוגע שנוגע עמוק בלב ובנפש.
הצלם, המתגורר בלוס אנג’לס, ביקר בהוספיס “הולי קרוס מדיקל סנטר”, שם זכה לתעד את החולים באישורם. מה שהדהים את הצלם היה שאנשים אלה נאלצו להשלים בגבורה עם גורלם המר. הם אולי לא השלימו בחיים את כל מה שתכננו אבל מצאו דרך לקבל את המציאות נטולת החמלה.
הפרויקט “Right, Before I Die”, אשר הפך לספר ולתערוכה, מציג 20 חולים סופניים צעירים וזקנים וקשה לעמוד בפני פניהן ולדעת שבקרוב, הם לא יהיו עוד. הם לא התנהגו כמו קורבנות וחלקם עברו דרך תלאות עד הלום. “איך ממשיכים מכאן?” זו השאלה שכל חולה תוהה. אנשים אלה לא קיבלו תמיד סיוע נפשי ונאלצו למצוא את התשובה מתוך עצמם.
רבים מאיתנו נגיע למצב זה, מוקדם או במאוחר, וג’ורג’ מקווה שניקח חלק מהאופטימיות שלהם. שנזכור שאפשר לקבל את המוות כמו את החיים.
רנה: “משמעות החיים היא החיפוש אחריה”
ג’ק: “המוות? אה, זה פשוט משהו שקורה”
קים: “אני לא מפחדת מהמוות אלא ממה שאצטרך לעבור כדי להגיע לשם”
שרה: “אני חושבת שהחיים יפים. תמיד נהניתי להיאבק ולעבוד. כן, החיים מאוד יפים”
ג’וזפינה: “מעולם לא פחדתי למות. כשהייתי צעירה יותר לא חשבתי על מוות או חיים, פשוט חייתי. מאוחר יותר הרהרתי בכך שכולנו צריכים למות יום אחד, אנשים, חיות, כולם”
סאלי: “כשאת מרגישה כאב רציני ואת לא יכולה לשאת אותו אז אומרת ‘הלוואי ואמות’ אבל אז משהו חודר למוחי ואני חושבת שאם היו רוצים שאמות כבר היו לוקחים אותי מזמן”
צ’אק: “מי היה רוצה חיי נצח על כדור הארץ? אני לא”
אוול: “יש לך כרטיס אחד הלוך, אל תבזבז אותו”
דרך Quartz
