הולכים על קרח דק
דובי הקוטב הם נערי הפוסטר של המאבק העולמי בשינוי האקלים. לא רק שהם פוטוגניים להפליא, אלא שחייהם של דובים אלה תלויים פשוטו כמשמעו בקיומה של כיפת הקרח בקוטב הצפוני. טרפם העיקרי הוא כלבי ים, שאותם הם צדים על מדפי קרח הים באוקיינוס הארקטי. אולם, ככל שכיפת הקרח מצטמצמת בגלל שינוי האקלים שאנו חווים במאה האחרונה, כך גם מצטמצם מרחב המחיה של מקורות המזון של הדובים וכתוצאה מכך גם מרחב המחיה שלהם עצמם. לכן, דובי הקוטב יעמדו בפני סכנת הכחדה אם כיפת הקרח הארקטית תמשיך להיעלם.
קבוצת חוקרים מכל המדינות הארקטיות (רוסיה, קנדה, ארצות הברית, נורבגיה ודנמרק) ערכו מחקר גנטי שהתחקה אחר תנועות באוכלוסיות דובי הקוטב ב-20 השנים האחרונות, שבהן הצטמצמה כיפת הקרח הארקטי באופן יוצא דופן זאת לעומת 10 אלפים השנים האחרונות.
החוקרים ביקשו להבין לאן הדובים נעים כאשר הקרח נעלם ומצאו שדובים מדרום קנדה נודדים אל עבר צפון-קנדה. הסיבה ברורה: בדרום קנדה הולך ומתמעט קרח הים שמאפשר לדובים לצוד כלבי ים. כמו כן, במחקר נמצא שדובים מצפון אירופה ומצפון אסיה נודדים אל אלסקה ואל צפון קנדה. נדידה זו מתאימה לתנועת קרח הים ממזרח למערב. ממצאים אלה מעודדים, משום שמחקרים אחרים חוזים שאזור צפון קנדה הוא האזור שימשיך להתאים למחיית דובי קוטב גם עם המשך הפשרת כיפת הקרח.
בנוסף, התגלה שבדומה למתרחש כיום, גם בעבר בעת פרקי התחממות גלובליים התבצעו נדידות דובים שתואמות את הדפוס שהתגלה במחקר. איי שפיצברגן הנורבגיים וצפון קנדה, למשל, היו מקומות המקלט האחרונים לדובי הקוטב באותם פרקי זמן חמים.
המחקר שופך אור על תנודות ונדידות באוכלוסיות דובי הקוטב, ומספק מידע שיוכל לעזור למדינות הארקטיות בתכנון תוכניות שימור לדובי הקוטב בעתיד הקרוב.
לקריאת המחקר המקורי לחצו כאן
פורסם במקור באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה http://zavit.org.il