אין דבר נורא להורה מאשר לגלות שהבת שלך נחטפה, נאנסה, עברה התעללות, נחנקה, נרצחה והושלכה לזבל על ידי חלאת המין האנושי. מדובר בתסריט האיום ביותר שניתן להעלות על הדעת. איך אפשר בכלל להמשיך הלאה? אי אפשר בכלל להעלות על הדעת דרך להתמודד עם היגון, הכאב, הגעגוע והאבדן. דינה תומפסון היא אם כזו, שאיבדה את בתה לרוצח מתועב בבית הזוועות הזה.
סאמר הייתה בת שבע בלבד כאשר נחטפה יום אחד על ידי ג’ארד הראל בדרכה מבית הספר. הילדה הוחזקה בבית אמו באורנג’ פארק בפלורידה עד סופה המר. היא נמצאה יומיים אחרי הרצח. אמנם הראל לא יראה אור יום, מאחר והוא כלוא בכלא לכל החיים אבל אין זה משנה את העובדה שאת הנעשה אין להשיב. ועדיין, מה נותר אם לא להיאחז בהזדמנויות קטנות לנקמה.
הבית הזה, בו התרחשה הזוועה, עבר לבעלותה אחרי שהבנק העביר אותו ל”עמותת סאמר תומפסון” ומשם התגלגל למחלקת כבאי האש באזור עבור תרגילי אימון שלהם. מדובר בהזדמנות תרגול נדירה, לכבות אש בבית בוער ולגלות בדיוק את מקור השריפה. תומפסון הציעה “לשרוף את הבית עד עפר”. כעבור שעה הבית נשרף כליל ותומפסון קיבלה את הזכות להצית אותו ראשונה והייתה עדה לאורך כל הדרך.
הייתה זו נחמה קטנה עבור האם שלעולם לא תקבל את בתה חזרה. היא עמדה בגבורה מול הבית הבוער ודיברה לתקשורת בלי להישבר. בעתיד אולי יקדישו את המקום לבתה הקטנה וזה יהפוך לפארק לזכרה.
“זכיתי לשרוף את הבית”, סיפרה תומפסון ל”טיימס יוניון”, “אני הזאב הגדול והמרושע שדופק בדלת, לא הפוך. זה באמת נחמד לדעת שלעולם לא אסע בשכונה ואצטרך לראות את הזבל הזה יותר”.
הנה הסרטון:
דרך Gawker
