שר הכלכלה ויו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט, תובע את עיתונאי “גלובס” דרור פויר על ציוץ שפירסם בחשבון הטוויטר האישי שלו, לאחר כנס בחירות באוניברסיטת תל-אביב. “יוצא מכנס בחירות עם אלף תיכוניסטים וראשי מפלגות. היה מכובד סהכ עד שבא בנט וקרא לכל הערבים גנבי רכבים. ממש ככה. התלמידים הערבים נטשו וגם אני”, כתב פויר.
יוצא מכנס בחירות עם אלף תיכוניסטים וראשי מפלגות. היה מכובד סה”כ עד שבא בנט וקרא לכל הערבים גנבי רכבים. ממש ככה. התלמידים הערבים נטשו וגם אני
— Dror Feuer (@drorfo) February 8, 2015
התגובה: תביעה משפטית. הבוקר פירסם בנט בעמוד הפייסבוק שלו את אישור פתיחת התיק, וכתב: “לא היה ולא נברא. השקרים נגמרו. לא תשתיקו אותנו. לא אתן שיהפכו את רוב העם שאנחנו מייצגים לגזענים. איננו שונאים ערבים. אנחנו בעד שלטון חוק בישראל. בכל ישראל”.
הסיפור הזה התחיל בכנס בחירות באוניברסיטת תל-אביב שנערך ביום ראשון. בכנס בנט חשף שאיילת שקד היא המועמדת שלו לתפקיד השרה לבטחון פנים, ואמר: “מי שניסה לטייל בנגב בשנים האחרונות. יודע שהוא לא יכול להשאיר אוטו ליד המכתש הקטן, או ליד אחד הנחלים כי בוודאות יפרצו ויגנבו. גם בפתח תקווה וגם בגליל, ולחקלאים גונבים את הטרקטורים”.
דבריו של בנט התפרשו אצל חלק מהנוכחים באולם כאילו הוא האשים את כל הערבים בהיותם גנבי מכוניות. בתגובה לדברים אלה, חלק מהנוכחים באולם, בעיקר ערבים ופעילי שמאל יצאו מהאולם, ופויר פרסם את הציוץ המדובר. בנט קרא את הציוץ, ומייד פרסם בעמוד הפייסבוק שלו דרישה חד משמעית: התנצל בפניי, או שתקבל “תביעת דיבה מהסרטים”. פויר לא התנצל, אך כן הרחיב את דבריו:
וכאן אנחנו חוזרים לנקודה בה התחלנו את הסיפור: בנט לא שבע מההבהרה של פויר, והגיש היום תביעת לשון הרע נגד פויר, על סך 700,000 שקלים. אם יזכה בתביעה יתרום את הכסף “לשמירה על בטחונם של חקלאי ואזרחי ישראל”.
“מי שהכי סובל מהיעדר אכיפה הם הערבים עצמם. זאת למדתי ביתר שאת ביממה האחרונה עם עשרות שיחות ומכתבי חיזוק מאזרחים ערבים. ביקורת כן. שקרים לא”, כתב בנט בעמוד הפייסבוק שלו. פויר פרסם היום התייחסות נוספת לדברים בחשבון הטוויטר שלו. “מאז אמש אמרתי יותר לא לבקשות ראיונות משאמרתי כן כל חיי”, הוא כתב: “עם כל הכבוד, לא בא לי לשמש ניצב בקמפיין של אף אחד. מעכשיו איני עוסק בזה, כמו שאומרים”.
לזכותו של פויר ייאמר כי קשה להאשים ערבים ואנשי שמאל שקיבלו את ההרגשה שדבריו של בנט בכנס כוונו אל כלל האוכלוסיה הערבית. גם אם כבוד השר לא באמת מאמין בכך, דבריו נוסחו בערפול ובהחלט היה מקום לפרש אותם בצורה זו. אלא שבין התרשמות כללית זהירה בנוסח “מעניין למי כיוון בנט בדבריו על גנבי הרכב?” לבין פסיקה חד משמעית שהאיש אמר דברים שלא בהכרח נאמרו פעורה תהום משפטית.
חבר הכנסת אחמד טיבי התייחס גם הוא לנאום ואמר כי דבריו של בנט רווי שנאה ודעות קדומות, וכי הם “מכלילים בדומה להאשמות נגד היהודים באירופה במאה הקודמת”. מזל שיש לו חסינות.
גם בנט עצמו, במהלך מערכת הבחירות הנוכחית, עיוות והעניק פרשנויות מרחיקות לכת לדברים שאמרו בעבר פוליטיקאים ממחנה השמאל – הגדול ביניהם נעשה בעימות עם ציפי לבני בנוגע למסירת הגולן, אחריו אמרה לבני “יש לי בעיה עם שקרנים”. במקרה ההוא לבני לא תבעה את בנט, שנהנה מחסינות וכבר התחייב להפסיק להתנצל.
מעניין לראות מה יעלה בגורל התביעה הזו, שאף מגלגלת לפתח בית המשפט את השאלה אם טוויטר שקול לעיתון בעיני החוק. האם התביעה תתפוגג כלא הייתה אחרי מערכת הבחירות, או האם באמת תגיע לדיון בבית המשפט. אם אכן יתבצע דיון כזה, הוא עשוי למתוח קו מעניין בין פרשנות אישית של עובדות ברשתות חברתיות לקביעת עובדות בשטח.
תמונת שער: ארץ נהדרת
