המגיפה הגדולה הבאה לאו דווקא תתחיל במדינת עולם שלישי. הטרנד של הורים שמסרבים לחסן את הילדים שלהם הופך קהילות מערביות למדגרות פוטנציאליות מהן עלולות להתפרץ מחדש מחלות שכבר חשבנו שנעלמו מהעולם. ההתפרצות הנוכחית של חצבת בארצות הברית היא דוגמה לכך.
בשנים האחרונות הורים רבים מסרבים לחסן את הילדים שלהם בחיסונים מסויימים, בעיקר בגלל מחקר רפואי מפוקפק שהתפרסם בשנת 1998, וקישר בין חיסונים לבין אוטיזם. המחקר הוכח מאוחר יותר כשקרי, והרופא שערך אותו איבד את רשיון הרפואה שלו אבל הנזק כבר נעשה: אנשים רבים חושבים שיש קונספירציה מטורפת, והחיסונים אכן מגבירים את הסיכוי לפתח תסמינים של אוטיזם.
מכיוון שמחלות רבות בעולם המערבי כבר נכחדו כמעט לגמרי, הבחירה של ההורים החוששים הפכה לפשוטה. הרי אוטיזם הרבה יותר מאיים מסכנת החצבת, מחלה שלא שמענו עליה כבר הרבה מאוד שנים.
הבעיה היא שזה לא מדויק. חיסונים יעילים אך ורק כשרוב האוכלוסייה מתחסנת. כשיותר ויותר הורים לא מסכימים לחסן את הילדים שלהם, הם לא מסכנים רק את הילדים עצמם אלא גם את כל האוכלוסיה סביבם.
יש פה גם מוסר כפול: ההורים שמסרבים לחסן מסתמכים על כך שרוב ההורים שסביבם דווקא כן חיסנו, ולכן הסביבה בטוחה. לא רק שנקודת ההנחה הזו מתחילה להתערער – היא גם מכעיסה מאוד, במיוחד כשהיא מגיעה מצד אנשים מבוססים ופריבילגיים שאין להם שום בעיה לסכן את כל מי שאינו כזה. ואם תהיתם – אין לה גם שום ביסוס מדעי, זאת חרף מחקרים רבים שבוצעו בנושא.
ב-New York Times הכינו כתבת וידאו מצויינת שמספרת על ההיסטוריה של ההתנגדות לחיסונים: החל מהמחקר הרפואי של אנדריו וייקפילד, דרך הבן האוטיסט של ג’ני מקרת’י ועד להתפרצות החצבת הנוכחית. אם יש לכם רבע שעה פנוייה – שווה מאוד לראות. ואז לרוץ להתחסן.
תמונה: Shutterstock
