אחד המצבים המשפטיים ההזויים ביותר עומד להכרעה בבית משפט בקטאר. מורה אמריקנית, ג'ניפר בראון, 40, נרצחה ב-2012 בקטאר על ידי שומר מקניה שהודה במעשה המחריד כמה ימים לאחר שגופתה נמצאה חצי עירומה בדירתה. בקטאר פנו למשפחת הנרצחת המתגוררת בפנסילבניה עם שאלה אחת גורלית: האם תרצו שהרוצח יוצא להורג, יזכה לחנינה או ישלם לכם פיצויים?
הנרצחת, ג'ניפר בראון
כן, מדובר בדילמה קצת יותר משמעותית מזיתים או אנשובי על פיצה ולא ברור איך משפחת הנרצחת אמורה להכריע. מצד אחד, נטיית הבטן היא לאחל מוות ביסורים לשומר שהודה בפשע אבל אם ממשיכים לשבור את הראש מתחילים לתהות אם המשפחה צריכה במקרה זה להתעלות על הרצון הבסיסי לראות אותו מת, אולי לקבל פיצויים שיעזרו למצב הכלכלי שלה או למצוא דרך לסלוח לו ולאפשר לו לחיות. עד שיכריעו הרבה כדורים נגד כאבי ראש יידרשו בבית הזה.
ראו גם: בית המשפט העניקה בפסיקה תקדימית זכויות אדם בסיסיות לאורנגאוטן
הרשויות בקטאר השאירו למשפחה את האופציה לבחור מה החלטתה בעניין כאשר די ברור שזו לא הכרעה אובייקטיבית בכלל ואין סיבה לקוות לסוף טוב לנאשם. ההליך המשפטי בקטאר מתקדם בינתיים בעצלתיים. עורך הדין מטעם הנתבע זלזל במשפט ולא הופיע לדיונים וכמוהו עוד עדים שהיו אמורים להעניק חוות דעת. על פי הביקורת, לא הובאו מספיק עדויות במשפט ונראה שמדובר בכישלון משפטי מדרגה ראשונה שהשאיר את בני משפחתה נסערים וזועמים.
האב, רוברט בראון, צוטט בעבר כאשר הוא רתח על התנהלות בית המשפט בסוגיית בתו. "אני לא יודע מה לומר", אמר בכעס, "הראש שלי עדיין מסתובב. הכל מתנהל כל כך לאט. האם זה המצב הנורמלי? האם מישהו יכול להסביר לי?".
כעת גורל המואשם תלוי במשפחה והיא אמורה להעביר את תשובתה בשמונה בחודש מרץ, 2015. על אף העובדה שכך לא נראה צדק בנוסח מערבי חייבים להודות שיש בשיטה איזו מידה של צדק.
