מה משותף ל-25 הכלכלנים שנבחרו להרכיב את רשימת "25 הכלכלנים המשפיעים" של האקונומיסט? מלבד היות כולם כלכלנים מובילים, כולם גם גברים. על פי החלטת עורכי העיתון, אפילו לא אישה אחת הייתה ראוייה להיכנס לרשימה הזו, החלטה שגרמה להרבה מאוד אנשים להרים גבה ולסנן לעצמם "נו באמת".
אפלייה נשית במשרות ניהול בכירות בעולם הפיננסים ובכלל עולה לכותרות מדי כמה חודשים. רבים טוענים שאין שום אפליה ושום מיזוגניה, ושהעולם העסקי פתוח לנשים בדיוק כפי שהוא פתוח לגברים.
עובדה: בראש מועצת המנהלים של הבנק הפדרלי באמריקה עומדת אישה, ג'נט ילן (הסיבה שהיא לא נכנסה לרשימה אל האקונומיסט היתה טכנית – העורכים לא הסכימו להכליל בה מנהלים מכהנים בבנקים מרכזיים). גם בארץ נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, היא אישה, כמו גם מנהלות של בנקים גדולים וחשובים.
ועדיין, כשקוראים את המוספים הכלכליים, הרושם שעולה הוא שעולם הפיננסים הוא מקום של גברים. הם מאיישים את רוב העמדות הבכירות, נבחרים שוב ושוב לככב ברשימות דוגמת זאת של האקונומיסט ומקבלים משכורות גבוהות יותר. והנשים? הן אולי שם, אבל היחס אליהן שונה לגמרי.
ג'אסטין וולפרס, פרופסור באוניברסיטת מישיגן וכתב של הניו יורק טיימס, פירסם בחשבון הטוויטר שלו רשימה של נשות כלכלה משפיעות רבות שהיו יכולות לככב ברשימה של האקונומיסט. "אין שום מחסור בכלכלניות מבריקות והתקשורת צריכה להזכיר אותן יותר", הוא כתב:
Development: Esther Duflo, Emily Oster, Pascaline Dupas, Nancy Qian, Anne Case, Melissa Dell, Rohini Pande, Nina Pavcnik, Seema Jayachandran
— Justin Wolfers (@JustinWolfers) January 2, 2015
Labor: Sandy Black, Francine Blau, Janet Currie, @dynarski, Claudia Goldin, Caroline Hoxby, @kearney_melissa, Ilyana Kuziemko
— Justin Wolfers (@JustinWolfers) January 2, 2015
Finance: Marianne Bertrand, Janice Eberly, Deborah Lucas, Ulrike Malmendier, Monika Piazessi, Helene Rey, Annette Vissing-Jorgensen.
— Justin Wolfers (@JustinWolfers) January 2, 2015
במגזין Quartz פרסמו גם הם כתבה על הסקסיזם ששולט בעולם הפיננסים. הכתבה נכתבה על ידי פרופסור מיילס קימבל מאוניברסיטת מישיגן ועל ידי כתבת נוספת שהעדיפה להשאר אנונימית. "למרבה הצער, לפרסום השם שלה תחת כתבה כזו עלולות להיות תופעות לוואי מקצועיות מהן יסבלו כל מי שמדברות בפומבי על הבעיות האלה", נכתב שם.
בכתבה סיפרו על הבדלי שכר משמעותיים בין גברים לנשים בעולם הפיננסים, הבדל ביחס בין נשים לגברים בבתי הספר לכלכלה באוניברסיטאות שונות בעולם, ועל הרגשה שהיא נחלת נשים רבות בתעשייה לפיה אסור להן לדבר בכלל על האפלייה המגדרית הזאת, שכן הן עלולות להתפש כ"בכייניות".
האפליה הזו, שבהחלט ניכרת גם מבחוץ וגם מבפנים, אינה בהכרח תוצאה של מיזוגניה גלוייה או כוונה מוגדרת של ההגמוניה הפטריאכלית. "גם אם, במחשבה האיטית שלנו, אנחנו עובדים כדי להמנע מאפיה, היא יכולה לזחול בקלות למחשבה המהירה שלנו", נכתב בכתבה שפורסמה לפני כמה ימים בניו יורק טיימס בנושא: "אנחנו שופטים אחרים במהירות ועושים זאת על סמך כל האסוסיאציות שיש לנו – החל מדמויות טלוויזיה פיקטיביות ועד לדיווחים בחדשות. הדברים האלה מתבססים על סטריאוטיפים, חלקם מבוססים על המציאות וחלקם לא, בהם דוחים לגמרי".
תמונה: Shutterstock
