במהלך ההיסטוריה האנושית היו אנשים רבים מאוד שעסקו בקסמים. בעבר, הגבול בין כישוף – היכולת לבצע פעולות על-טבעיות – ובין קסם – היכולת לבצע אחיזת עיניים שתראה כמו פעולה על-טבעית – היה מטושטש. קוסמים טענו לכוחות על-טבעיים או הואשמו בכישוף ונענשו בהתאם – תלוי במקומם בהיררכיה של החברה שבה הם חיו.
כיום, רוב הקוסמים אינם מתיימרים להיות בעלי כוחות על-טבעיים, אומר זיוי קיווי קוסם ואומן בלונים, ישנם אפילו לא מעט קוסמים ששמו להם למטרה להילחם נגד שרלטנים שטוענים לכוחות על-טבעיים. הדבר נובע מההיסטוריה של הקסם ושל הקוסמים שעיצבו את עולם הקסם.
כשמדברים על קוסם מהעבר, אומר זיוי, השם היחיד, כך נדמה, שמוכר הוא הארי הודיני. כבודו של הקוסם הגדול הזה במקומו מונח, אבל האם לא הגיע הזמן להיזכר בעוד כמה קוסמים מהעבר הלא רחוק שהשפיעו על אומנות הקסם בפרט ועל עולם הבידור בכלל?
הנה חמישה קוסמים שבוודאי אינם מפורסמים כמו הודיני, אבל מן הראוי לזכור אותם ואת התרומה שלהם לעולם הקסם.
הקוסם שאהב מכונות: אייזיק פוקס (1675?–1732)
אייזק פוקס לא היה הקוסם הגדול בדורו וגם לא זה שהציג את מעשי הקסם החדשניים ביותר. הוא החל כקוסם בירידים אבל נכנס לספרי ההיסטוריה של הקסם כאחד ממבשרי הקסם המודרני.
פוקס ביקש להפריד בין קסם כמופע בידור לבין אלה שהתיימרו לבצע כשפים באמצעות כוחות על טבעיים. ההתעקשות שלו על ההפרדה בין כישוף וקסם הובילה אותו מהירידים הנודדים שנחשבו כבידור נחות עבור המון העם אל הופעות בפני האצולה – הוא אף הופיע בפני המלך ג’ורג’ השני, או לפחות כך הוא טען למרות שאין הוכחות לכך.
בתחילה הקסמים שלו היו מבוססים בעיקר על זריזות ידיים – הוא היה בין הראשונים לבצע את קסם הביצה בשק.
הוא קשר קשרי ידידות עם כריסטופר פינצ’בי, שען ויוצר אוטומטים מלונדון. פינצ’בי נתן לפוקס כל מיני אוטומטים שהוא יצר – מעין מכונות שהציגו מחזה בתנועה. האוטומט המפורסם ביותר שהציג פוקס במופע שלו היה עץ תפוחים שצמח והניב פרי לנגד עיניו המשתאות של הקהל. אוטומטים אחרים הציגו כלב שצולל לנהר בעקבות ברווז ואת הצבא הספרדי צועד אל תוך גיברלטר, מחזה בעל משמעות פוליטית באותם הימים.
יותר מאוחר, המופע של פוקס התרחב וכלל גם תיאטרון בובות, דמויות שעווה, שעונים מוזיקליים, מחזות מכאניים, מכשיר שהראה תמונות נעות (אחד האבות הקדמונים של הקולנוע של ימינו) ציפורים נדירות, אישה עם קרניים וגם, כמובן, זריזות ידיים.
פוקס הלך לעולמו בשנת 1732, עשיר ומפורסם – גורל שלא נפל בחלקם של קוסמים רבים אחריו.
הקוסם שהפחיד את המכשפים: ז’אן רובר-אודן (1871-1805)
הקוסם הצרפתי הזה אחראי בין השאר על האופנה שהייתה מקובלת על קוסמים במשך שנים רבות – ועדיין יש המקפידים עליה: צילינדר שחור, טוקסידו מחויט וכפפות לבנות. הוא גם נחשב לאבי הקסם המודרני שהביא את מופע הקסמים מכיכר השוק אל בימת התיאטרון ואל הסלון הביתי והפך אותו לבידור מכובד, בין השאר בזכות אותו מראה מוקפד ואלגנטי. בדומה לאייזיק פוקס הוא עשה שימוש נרחב בחידושים הטכנולוגיים של זמנו על מנת לבצע קסמים.
את הקריירה המקצועית שלו הוא החל דווקא בתור פקיד במשרד עורכי דין לפני שהפך לשען. קריירת הקסמים שלו החלה בטעות: הוא הזמין שני כרכים על שענות וכשהחבילה הגיעה אליו הוא גילה שנשלחו אליו בטעות שני כרכים על קסמים. מאותו הרגע, הקסם הפך להיות העניין המרכזי של חייו. הוא למד ללא הרף, התאמן, החל להופיע בתור קוסם לצד עבודתו כשען והשתפר במלאכתו. עם השנים הוא פתח תיאטרון, העלה מופעי קסמים בפריז וברחבי אירופה וזכה לפרסום ולאהדה עצומה.
הפרסום של הודן הביא עימו תוצאה מפתיעה. בשנת 1856 הקיסר הצרפתי נפוליון השלישי ביקש מהקוסם – שכבר פרש מהופעות על הבמה – לנסוע לאלג’יריה, שם התנגדו התושבים המקומיים לשלטון הקולוניאלי הצרפתי. את ההתנגדות הובילו מנהיגים דתיים שביצעו קסמים שהלהיבו את ההמונים. הקיסר קיווה שהקוסם הצרפתי יוכיח לציבור המקומי שהקסם הצרפתי חזק מהקסם המקומי. אחד מהקסמים שהודן ביצע היה תפיסת כדור שנורה אליו בין שיניו. המקומיים השתכנעו שהקסם הצרפתי אכן גדול מהקסם המקומי וייתכן שזו הסיבה לכך שההתנגדות המקומית לשלטון דעכה, לפחות לזמן מה. הודן, על כל פנים, שב הביתה כגיבור וייתכן שהוא הקוסם היחיד בהיסטוריה שניצח במלחמת קוסמים, פחות או יותר.
הקוסם שהצליח לעוף: ג’ון מאסקלין (1917-1837)
גם הקוסם האנגלי הזה החל כשען אך בשנת 1865 הוא ראה מופע קסמים ששינה את חייו. המופע נערך על ידי שני אחים שטענו לכוחות על-טבעיים והציגו תא שבו שכנו רוחות שהם העלו באוב. מאסקלין שצפה במופע טען בפני הקהל שהוא יכול לבצע את אותו הקסם באמצעים מכאניים ובלי צורך בכוחות על-טבעיים. הוא עשה זאת בעזרת ג’ורג’ קוק, חברו הטוב, וזכה לתגובה נלהבת של הקהל. הצלחת המופע הקטן שלהם גרמה לשני החברים להחליט להעלות מופע קסמים משלהם.
ההצלחה שלהם הייתה גדולה והמופעים שלהם זכו לפרסום רב. לצד עבודתו כקסום, מאסקלין גם עסק רבות במאבק כנגד שרלטנים שטענו לכוחות על טבעיים – הוא הקים אגודה בשם ועדת תורת הנסתר שחקרה וחשפה מתחזים באנגליה ובעולם.
מאסקלין וקוק אחראים להמצאתן של אשליות רבות ומפורסמות; המפורסמת ביותר היא אשליית הריחוף שהומצאה והוצגה לראשונה במופע שלהם.
מאסקלין עשה שימוש נרחב בטכנולוגיה ויכולתו הטכנית הייתה מרשימה – בין השאר, הוא זה שהמציא את השירותים בתשלום. הרי לכם קוסם שהותיר חותם בל ימחה ברחובות העיר המודרנית.
הקוסם שניסה לתפוס כדור רובה: צ’ונג לינג סו (1918-1861)
בתחילת הקריירה שלו, הקוסם האמריקאי וויליאם רובינסון הופיע כ”רובינסון, איש המסתורין” אך ההצלחה חמקה ממנו בצורה מסתורית. הוא החליט לבחור לעצמו שם במה חדש – הוא לקח את השם מקוסם סיני אמיתי – והחל להופיע באירופה כסיני שנקרא צ’ונג לינג סו וזכה להצלחה ולפרסום בתחילת המאה ה-20..
כדי לשמר את האשליה הוא לא דיבר, לא במופע ולא מחוץ לו, והסתייע בשירותיו של מתרגם צמוד שהיה אמור לתרגם עבורו.
בחודש מרץ של שנת 1918 הוא הופיע בלונדון והציג את האשליה בפעם האחרונה. הפעם, משהו השתבש בצורה נוראה והכדור נורה בצורה רגילה ולא קסומה. סו עוד הספיק לומר “אלוהים, משהו קרה, הורידו את המסך” וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהוא דיבר באנגלית לפני קהל. הוא מת למחרת. הסיבה לכישלון הקסם? סו רצה לחסוך באבק שריפה ולא ניקה היטב את הרובה ששימש לביצוע האשליה, חיסכון יקר.
הוא לא הקוסם האחרון למות בעת או בגלל ביצוע מעשה קסמים – אשליית תפיסת הכדור עלתה בחייהם של לפחות 12 קוסמים במהלך ההיסטוריה והיא נחשבת עד היום לאחת האשליות המסוכנות ביותר.
הקוסם שעבד על הודיני: דיי ורנון (1992-1894)
בעיני רבים, זהו הקוסם בעל ההשפעה הגדולה ביותר במאה ה-20. הקוסם הקנדי הזה סיפר שאת הקסם הראשון למד מאביו בגיל שבע והוא מצטער על כך שבזבז שש שנים מחייו לפני שהחל לעסוק בקסמים.
הוא למד קסמים והצטיין בזריזות ידיים כבר בגיל צעיר. אי-שם בשנות נעוריו הוא פגש את קליף גרין, לימים קוסם מפורסם בזכות עצמו. גרין שאל את ורנון: “איזה סוג של קסמים אתה מבצע?” במקום לענות, ורנון הוציא חפיסת קלפים מכיסו וביקש מגרין לנקוב בשם של קלף כלשהו. גרין עשה זאת, ורנון הפך את הקלף העליון בחפיסה והיה זה הקלף שגרין נקב בשמו. אז הוא אמר לגרין ההמום: “זה סוג הקסם שאני מבצע.”
הוא מכונה, בין השאר, הפרופסור, איינשטיין של הקסם או האיש שעבד על הודיני. הכינוי הזה נולד כשוורנון פגש את הודיני. הקוסם המפורסם טען – ואף הוכיח זאת מספר רב של פעמים – שהוא יכול לצפות בכל קסם קלפים ולאחר לא יותר משלוש פעמים הוא יוכל להסביר כיצד הוא נעשה. ורנון הדגים להודיני את אותו הקסם בקלפים שמונה פעמים עד שהודיני נאלץ להודות שהוא איננו יכול להבין כיצד ורנון ביצע את הקסם – הקוסם היחיד שהצליח לעבוד על הודיני.
דיי ורנון פיתח או שיפר רבים מקסמי הקלפים, המטבעות והטבעות שאנחנו רואים אצל קוסמים רבים. במשך שלושים שנות חייו האחרונות הוא חי בארמון הקסמים שבלוס-אנג’לס – אולם, מועדון לילה ואקדמיה שמוקדשים לאמנות הקסם, למופעי קוסמים ולהכשרת קוסמים חדשים.
עולם הקסם הוא עולם שמתפתח ללא הרף ואשליות חדשות נוספות אל האשליות הקלאסיות ואל ספרי הקסמים שלנו. מדי פעם כדאי לעצור רגע ולהיזכר בהיסטוריה של הקסם ובאנשים שעיצבו אותו כדי שנוכל ליהנות מהיכולת המדהימה ומהאומנות הייחודית הזו שמאפשרת לנו לצאת ולו לרגע מהמציאות הכובלת והשגרתית.
כתבה מאת זיוי קיווי – הקוסם זיוי קיווי משלב יחס אישי, גישה נעימה וישירה עם הילדים, הומור המבוסס ברובו על אלתורים של קוסמים מדהימים מרחבי העולם וסיפורים שמתאימים לילדים במגוון גילאים
