האמונה הרווחת מספרת שהעולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: תרנגולי בוקר וינשופי לילה.
יש אנשים שמזנקים בכל בוקר על הרגליים ומוכנים לטרוף את היום החדש, בעוד אחרים לא מצליחים לצאת מהמיטה לפני 12 בצהריים ומגיעים לשיאם בשעות הקטנות של הלילה. אך כעת, מחקר חדש מגלה שהחלוקה הזו לא מדויקת. מסתבר שהעולם דווקא לא מתחלק לשני סוגים של אנשים – אלא לארבעה.
המחקר, שנערך ברוסיה ויפורסם בקרוב בכתב העת Personality and Individual Differences, בדק קבוצה של 130 אנשים שהתבקשו להישאר ערים במשך 24 שעות ברציפות ואז לענות על כמה שאלות בנוגע לרמת העירנות שלהם במשך שעות היום ולדפוסי השינה שלהם בשגרה.
על פי הממצאים, כ-29 מתוך הנבדקים היו אנשים של בוקר, שאמרו שהם מרגישים אנגרטיים הרבה יותר בתשע בבוקר מאשר בתשע בלילה. 44 נבדקים העידו על עצמם כאנשי לילה – עם רמות אנרגיה גבוהות דווקא בשעות הערב והלילה ומה עם כל השאר? מסתבר שהם לא התאימו לאף אחת מהקבוצות.
25 נסיינים העידו שהם היו מלאי אנרגיה גם בבוקר וגם בלילה. 32 הנותרים סיפרו שהם היו תשושים גם בבוקר וגם בלילה. מדובר באנשים שהשעה ביום לא משפיעה עליהם – הם מתפקדים בין כה וכה באותה רמה אנרגטית, בין אם היא גבוהה או נמוכה.
חברי הקבוצה העירנית תמיד גם העידו על כך שהם ישנים בממוצע חצי שעה פחות מכל חברי הקבוצות האחרות – מה שמצביע על כך שהגוף מתפקד ממש בסדר עם מעט שעות שינה.
אפשר לקנא בעירניים או באנשי הבוקר – אבל מה שהכי נחמד במחקר הזה הוא היחס בין הקבוצות. אמנם לא מדובר במחקר סטטיסטי מייצג, אבל מעודד לראות שהקבוצה הכי גדולה של הנבדקים היו אנשי לילה, ולמקום השני הגיעה הקבוצה של התשושים תמידית.
כל עייפי העולם, שבקושי מצליחים לגרד את עצמם מהמיטה כשהשעון המעורר מתחיל להציק אפילו אם הם הלכו לישון ממש מוקדם בלילה וודאי מרגישים בסדר עם עצמם. אמנם, צרת רבים היא רק חצי נחמה – אבל גם זה משהו כשעייפים כל כך.
דרך The Atlantic | תמונה: JD Hancock/Flickr
