הנה הוכחה די מרשימה לדרך שמערכת הבריאות בעולם התפתחה במאה השנים האחרונות. ה-New England Journal of Medicine פירסם כבר בשנה שעברה מאמר על מדידת “נטל המחלות הלאומי”, מדד שנחקר על ידי עמותות הבריאות בעולם החל מ-1990 כדי לנסות לאתר מגמות שיש לטפל בהן.
המדד הזה מודד לא רק את הסיבות הנפוצות למוות, אלא גם את ה-DALY, ראשי תיבות של Disability-Adjusted Year Life. ה-DALY היא כל שנה בה אדם חי עם ליקוי או נכות. העובדה שאנשים יכולים לחיות היום ברמת חיים סבירה גם עם בעיות בריאותיות היא ציון לשבח למערכות הבריאות בעולם – אך זה גם מה שגרם להן להתייחס למחלות האלה כ”נטל”. על פי ההגדרה של WHO, “שנת DALY יכולה להיחשב לשנה אבודה של חיים בריאים”. כשחושבים על כל השנים האבודות של כלל הציבור – לא פלא שיש שמתייחסים לכך כנטל חברתי וכלכלי.
אך מעבר לחישוב הזה, הקפיטליסטי ברובו, מדד הנטל חושף נתונים שמעניין מאוד לראות, כמו הגרף הזה שמשווה את סיבות המוות הנפוצות ב-1900 לבין 2010.
מעניין לראות מחלות וסימפטומים רבים שכמעט ונעלמו מהמשוואה, לבין מחלות שרק הלכו והתעצמו, בראשו מחלות לב וסרטן.
עוד טבלה מעניינת היא זו שמציגה את הסיבות הנפוצות ל-DALY – דהיינו, הסיבות לכך שאנשים נאלצים לחיות חיים לא בריאים. רובן קשורות ישירות לאורח חיים (תזונה לקויה, עישון, אלכוהול) ולא למחלות טבעיות.
הנתונים האלה מראים שלמרות ההתפתחות הגדולה במערכות הבריאות – המין האנושי עדיין מזיק לעצמו ולפעמים אפילו “מנטרל” הזדמנויות שהחיים המודרניים פתחו בפנינו. ואולי זו בכלל הדרך של הטבע לנסות לאזן את כמות האוכלוסייה. כך או כך – רק בריאות.
דרך Sploid
