אם כבר לבצע פשע אכזרי אז כדאי לוודא שעושים את זה בנורבגיה, אם לשפוט על פי הכלא הנורבגי יוצא הדופן הזה, שהוא בהחלט החלום הרטוב של כל אסיר. כן, מתברר שבנורבגיה אפשר למצוא לא רק דגי סלמון ענקיים ומזג אוויר חורפי ומלנכולי רוב השנה. בין השאר, אפשר למצוא שם אסיקים שמתמוגגים מתנאי הכלא המדהימים ב”כלא בסטוי” על אי שקט. אפשר להיות בטוחים שהם אסירי תודה.
כתום זה השחור החדש: גירסת כלא תרצה
לא רחוק מאוסלו שוכן “אי בסטוי” שהוא משכנם של 115 פושעים כבדים הכוללים רוצחים, אנסים וסוחרי סמים. ויחד עם זאת, לא תמצאו שם גדרות חשמליות או חומות גבוהות. האי אפילו פתוח לכל נכנס ויוצא. השומרים מסתובבים בין האסירים בחופשיות ללא נשק! וללא כלבי שמירה אימתניים. בקיצור, האנטיתזה המוחלטת לכלא השמור ביותר ברוסיה העונה לשם “בלאק דולפין”, המציע לשוכניו הסגרים, תנאים נוקשים, בידוד ואבטחה מחמירה.
האסירים בכלא הרוסי “בלאק דולפין” כלואים תא בתוך תא ונאלצים לצאת כפופים ועם עיניים מכוסות כדי לעולם לא ללמוד את הדרך לכל מקום. אין להם שום חבר לתא והם סועדים לבד. מה שהופך את הכלא הנורבגי הזה לגן ילדים לעומתם.
בכלא הנורבגי האסירים והסוהרים חיים בדו קיום מופלא של שיתוף פעולה. הם עובדים זה לצד זה וחולקים את המשאבים אחד של השני. הם יטפלו בחיות החווה ויכרתו עצים. ביחד. כן, כשאסיר יכול להחזיק מסור חשמלי ולעמוד מול הסוהר. באופן אישי זה מזכיר לי קטע מבשר רעות מסרט אימה אבל היי, לפעמים מסור זה רק בשביל לגזום עצים.
מדובר באחד מבתי הכלא הליברליים בעולם. האסירים רשאים לשחק בקלפים, לגלוש סקי, לבשל ולשחק טניס. בשעה שלוש רוב האסירים חוזרים לביתם ורק חמישה סוהרים שומרים עליהם. נשמע יותר כמו מועדון אקסקלוסיבי למיליונרים מאשר כלא. מטרת הכלא הזו היא לעודד אחריות והנהגה ולהחדיר ערכים של שיתוף ואמון הדדי.
אפשר ללגלג על הנורבגים התמימים מכאן ועד אוסלו אך בינתיים, נראה שהכלא הזה, הקיים כבר 32 שנה, מצליח לא רע במטרותיה וראייה לכך, אחוז נמוך של אסירים שחזרו למעגל הפשיעה (16 אחוז). המקום כה פסטורלי שהבמאי מייקל מור אפילו תיעד אותו כי לא חשב שמישהו יאמין לו שהמקום קיים. כאן תוכלו לראות את צילומיו המופלאים של Espen Eichhofer ולהאמין בעצמכם.
ועדיין, אילו הייתי סוהרת הייתי שומרת לי איזה אקדח קטן מתחת לכרית.
דרך Business Insider
