חתונות משנות מערכות יחסים. גם אם אתם מאוהבים בדיוק כפי שהייתם ביום בו הכרתם, השגרה של חיי הנישואין הופכת את מערכת היחסים לכמעט מובנת מאליה. אם אתם רומנטיקנים גדולים שלא מאמינים בזה, הנה הוכחה שמגיעה מהחיים האישיים של מנתחת המידע, אליס ז’או.
ז’או פגשה את מי שהפך לבעלה באוקטובר 2008. לכבוד יום השנה השישי להיכרותם היא החליטה להעניק לאהובה את המחווה החנונית האולטימטיבית: חיתוך סטטיסטי של כל הודעות ה-SMS ששלחו זה לזו במהלך השנים, ולראות כיצד התקשורת שלהם השתנתה מאז החתונה. היא בחנה מילות מפתח נפוצות בהתכתבויות שלהם, את ההקשרים שלהן, את השעות בהן נשלחו ההודעות וכו’.
המסקנות די ברורות: שגרה שגרה שגרה. אם בתחילת הקשר ההודעות נשלחו בשעות הערב, היו בעלות אופי פלרטטני וכללו הרבה מילים כמו “אוהבת”, “היי”, “xoxo” ועוד, אחרי החתונה האופי התרכך והתרכז בעיקר בחיי הבית ובשגרה:
והנה התמקדות במילים ספציפיות: “היי”, השמות של בני הזוג, “אהבה”, “בית”, “ארוחת ערב” ו”אוקיי”.
השינוי בתדירות שלהן קיצוני. אך לא רק התדירות משתנה, אלא גם ההקשר:
כך למשל, השימוש במילה “אהבה” משתנה מ”אני אוהבת אותך” ל”אני אוהבת את זה”. כשמגיעים מארוחת ערב ההקשר משתנה מ”האם אתה פנוי ביום שני לארוחת ערב?” ל”מה יש לארוחת ערב”? בקיצור: הרומנטיקה נעלמת.
גם שעות התקשורת משתנות. מחיי הרווקות הפרועים בהם שולחים הודעות בשעות הלילה, עד לחיי הנישואין, שם ההודעות מתחילות בבוקר ומסתיימות בערב המוקדם:
האם באמת מדובר במות הרומנטיקה? אליס עצמה ממש לא בטוחה בכך. למעשה, יש לה הסבר אחר לגמרי:
“בסופו של דבר, הודעות הטקסט שלנו התחילו בצורה מאוד פלרטטנית ואישית”, סיכמה אליס: “מכיוון שמערכת היחסים היתה טרייה, ניסינו לוודא שכל מה שאמרנו היה מעניין ומרגש. כשמערכת היחסים התפתחה, בילינו ביחד יותר זמן והתחלנו להרגיש בנוח אחת עם השני. הודעות הטקסט שלנו הפכו לצפויות, אבל רק בגלל שהשארנו את הדברים הלא צפויים למפגשים עצמם. אנחנו כבר לא צריכים לסמס “אני אוהב אותך” כשאנחנו רחוקים זה מזו באמצע הלילה. עכשיו אני יכולה להסתובב ולהתכרבל עם בעלי וללחוש לו את זה באוזן”.
מה דעתכם? ואיך זה אצלכם? האם ההסבר שלה מספק, או שבסך הכל מדובר בהכחשה של המציאות האפורה? נשואים ורווקים מוזמנים להגיב כאחד.
דרך BuzzFeed. תמונת שער: Shutterstock
