יש פנים רבות למושג הצלחה אבל מתברר שאפשר לקטלג אילו פנים מתאימות להצלחה בקריירה. מעבר לכך, אנחנו מקבלים החלטות מדי יום בהתאם לפרצוף של מישהו. כמה פעמים יצא לכם לומר לעצמכם “כן, הוא נחמד אבל משהו בפרצוף שלו מעצבן אותי”. וייתכן שמשהו בפנים שלו מסגיר הרבה יותר ממה שדמיינת.
ראו גם: התמונות האלה מוכיחות שיש פרצופים בכל מיני דברים
כעת טוענים חוקרים שאנשים בעלי פנים שנראות לנו כבעלות יכולות וידע לעשות דבר מה, מספק ומשביע רצון, נוטים יותר להתקדם לתפקידי מנכ”ל בכירים בחברות גדולות. מבנה פרצוף דומיננטי, לסת חזקה, יותר יתקדם בסולם בדרגות בצבא. אנשים נוטים להשקיע יותר כסף בבנק מול אנשים עם פרצוף מעורר אמון ומחייך. פנים עגולות, אף קטן ועיניים גדולות משדר תמימות. במחקרים רבים אבחנות אלו מסייעות לאנשים להסיק נטיות התנהגויות על סמך דיוקן בלבד. אנחנו סומכים על תחושת הבטן שלנו אבל לעיתים אלו לא יותר מהטעיות ודעות קדומות.
המחקר שפורסם בכתב העת Cognitive Sciences הצליח להוכיח שאנשים מצליחים לא רע לבחון מי מעורר אמון, הישגי ומספק, מוחצן או מופנם, על סמך הפנים בלבד. שני חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון יחד עם עוזר פרופסור באוניברסיטת קארנג’י מלון, הצליחו לנפץ כמה טיעונים נגד ה”פייסיזם” ואומרים שרוב המידע שנאסף אינו תומך באבחנות. “במקום להלל את היכולת שלנו לאבחן כישורים חברתיים על פי פרצופים, כדאי לחפש את הסכנות מכך”, הם קובעים.
“כשאנחנו רואים פרצוף של אדם ניתן לומר מה גילו, מה מיגדרו, המצב הנפשי וכו’. לשם כך הפנים יעילות עבורנו אבל יש שפה שלמה מעבר לכך ואסור לנו לעצור בפנים”. מחקרים הראו קשר עמוק מאוד בין הפרצוף המוצג לפני הנבחנים לבחירות הפוליטיות, החלטות כלכליות, ואבחנות משפטיות. אנשים שופטים פנים בהתאם לקירבה או למרחק של הדמיון החיצוני שלהם לעצמנו, לסביבה הקרובה, לאנשים מאותה תרבות. לאבחנות שלנו לגבי פרצופים יש השלכות רציניות לאופן בו ינהגו כלפי אותם אנשים וכיצד ייראו חייהם.
לצערנו, משמעות האבחנות ההתנהגותיות מפרצופים חסרת אחריות. אנשים נוטים לקטלג ולחרוץ גורלות על סמך הבעת פנים. במילים אחרות, אנשים מייחסים פחות משקל לעובדות בשטח מאשר לפרצוף האדם העומד מולם. הם מרגישים שניחנו בחוש מיוחד ומתעלמים משאר האינפורמציה הרלבנטית. זה נכון מאוד בפוליטיקה, למשל. אנשים עם פרצוף שנראה כיודע דברים, בעל יכולת ומספק רצון נוטה לנצח בבחירות. כמובן, אין בהכרח קשר בין פניו לכיצד יפעל מרגע היבחרו. גם לגבי מנכ”לים, לא נמצא קשר בין הבעת פניהם להצלחת החברה.
אנשים מקבלים החלטות מסוכנות ושגויות בהתאם לפרצופו של אדם ולא נראה שנטייה זו עומדת להיעלם למרות מחקר זה או אחר. זה מסוכן מאוד בהקשר, למשל, למתן אמון ברוצח רק משום שהפנים שלו יפות כשל מלאך. במקרים כאלה, בשיטת משפט של חבר מושבעים האחרונים עלולים לגלות אהדה כלפיו. אם זו בחורה, אז בכלל קשה לדמיין איך זו בעלת פני המלאך יכולה לרצוח בכלל? במקרים כאלה, מן הסתם התלבטות השופטים תהיה ארוכה יותר מאשר במקרה של אדם שלדעתם “נראה כמו רוצח”. המסקנה היא שעלינו להיות אחראיים וזהירים בכל הנוגע לאחרים. לא להסתמך על מבנה פנים אלא לקבל יותר מידע סביב אותו אדם לפני שנקבל החלטות. לא ליפול לאשליות שיפוטיות.
דרך Quaertz
