למרות מה ששר האוצר, יאיר לפיד וחבריו מנסים לשכנע אותנו (תלוי באיזה יום תופסים אותו), מעמד הביניים קורס ויוקר המחיה מתייקר כל הזמן. בזמן שהעשירים מתעשרים כל מי שידו אינו קרובה לצלחת מתקשה לסגור את החודש, וגם משפחות שפועלות באחריות כלכלית לא באמת מצליחות לחסוך כסף שיסייע להן בעתיד. זו המציאות הכלכלית בישראל כיום.
האם זו גזירה משמיים? בעוד עצמאות כלכלית היא יעד קשה להשגה במדינה שלנו ובתרבות שלנו – צריך להיות כנים ולהודות שחלק מהסיבה שרובנו במינוס תלויה בסגנון החיים שלנו. זו לא הטפה סטייל “אל תשבו בבית קפה ותתבכיינו אחר כך” אלא נגיעה בנקודה עמוקה יותר: אנחנו חיים בתרבות צרכנית שמנסה לגרום לנו להגדיר את עצמנו לפי מה שאנחנו קונים ולא לפי מה שאנחנו עושים. במציאות כזו – לא פלא שאנשים מרגישים שהם חייבים להוציא יותר כסף ממה שהם מכניסים.
בהקשר של המצב הכלכלי האישי, כלל הזהב שתמיד נכון הוא “בזבזו פחות מכפי שאתם מכניסים, השתדלו לחסוך, השקיעו באפיקים מניבים”. ובכל זאת, רובנו לא מצליחים ליישם את הכלל הפשוט הזה ולא בשל חוסר ידיעה. עצם העניין טמונה בחוסר הכרה ביחסים המורכבים שיש לנו עם כסף. אם אתם מכניסים יותר מכפי שאתם מוציאים, תוכלו לראות את עצמכם בהחלט ברי מזל. רוב האנשים חיים מתחת למינוס, ונקלעים לסחרור של אשראי ועוד אשראי כדי לכסות את האשראי הקודם. הם מחסלים את החסכונות שלהם לאט ובטוח ודי באירוע לא צפוי אחד כמו פיטורין, הרעה במצב הבריאות, משבר כלכלי וכו’, כדי לתקוע אותם עמוק בעשירון התחתון.
כדי להיות בין הזוכים הפוטנציאלים הצטרפו ל”שופישופ” והעלו לפחות פריט אחד בעל ערך משלכם. התחרות תסתיים ב-30.10 ב-14:00. לתקנון
עדכון: הזוכים הם Naomi Unkelos Shpigel, Simcha Hadad, Annat Neomi Horvat ו-מי-טל ושלומי.
הטיפים האלה לא יצילו את חשבון הבנק של כל מעמד הביניים הישראלי – אבל אולי יצליחו לעזור לכם לפתח שיטות שיסייעו לכם להתנתק מהלך הרוח הצרכני ולהתחיל לחיות חיים מחושבים יותר וחשבון בנק מאוזן יותר.
1. אתם טובעים במלכודת האשראי הזמין
סוף החודש מגיע, החשבון בנימוס, ואתם מקבלים טלפון מעודד מהבנק. “אל תשאל!”, אומרת לכם פקידה נלהבת: “יש מבצע מדהים על הלוואה שתסגור לכם את המינוס, אבל אתה חייב להחליט עכשיו כי מחר זה כבר לא יהיה בתוקף”. הפרסומות מפמפמות לנו הלוואות מכל עבר: זה כסף קל, זמין, מאוד מפתה. למה לא לכסות את המינוס עכשיו ולדאוג לכיסוי ההלוואה במועד מאוחר יותר. אל תעשו זאת. כשאתם נוטלים אשראי, כל גרוש פנוי שתרוויחו יופנה לתשלום עבור האשראי. כך לא מתעשרים ואפילו לא משפרים מצב כלכלי.
עמית נויפלד כותב ב”הכלכלה האמיתית”:
כאשר אנחנו לוקחים הלוואה אנחנו נסמכים על הנחות שאין לנו שום דרך לבסס ולמעשה אנחנו מהמרים על הישמרותה (ובדרך כלל גם שיפורה) של מציאות מורכבת עליה אין לנו באמת שליטה. הפוסט הנוכחי, לפיכך, מבקש לצמצם ככל האפשר את הצורך בלקיחת הלוואות ולהציג אלטרנטיבות שפויות וחסכוניות….הלוואה על מנת לסגור התחייבות היא אולי ההמחשה הטובה ביותר למלכודת הדבש של עולם ההלוואות הבנקאיות. אם יש לכם התחייבויות קודמות ואתם לא עומדים בהחזרים שלהם, סביר להניח שאתם עושים משהו לא בסדר באופן כללי ושהלוואה נוספת רק תגרום לכם לשקוע עוד יותר בבוץ הטובעני. במקום זאת, נסו לשנות דרמטית את סגנון החיים שלכם. ותרו על ארוחות בחוץ, על בילויים, על חופשות, על דירה משלכם (חזרו לגור לתקופה עם ההורים או הכניסו שותפים) וכדומה. כדי ללמוד איך בדיוק לעשות זאת ולקבל את המוטיבציה הדרושה, מומלץ ללכת לספריה ולהשאיל את הספר “הכסף או החיים“.
שינוי הרגלים הוא העניין הטריקי ביותר: אנחנו חיים בחברה צרכנית מוצפת הצעות שיווקיות. חלק גדול מההוצאות שלנו נראה לנו מחויב המציאות, אבל אם נעקוב מקרוב אחר כל שורה ושורה בהוצאות, נגלה שרובן אינן כאלה. זה לא אומר שאנחנו חייבים לחיות כמו סגפנים אלא לעבור ממצב בזבזני וחסר הכרה למצב מבוקר ומודע. נויפלד מציע שורה של חלופות לנטילת הלוואה.
לסיכום, אם אתם חייבים לקחת הלוואה נויפלד ממליץ לקבל את עזרתה של האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, המעניקה הלוואות לנזקקים ללא ריבית: “נוסף על כך, נסו ללוות מבני משפחה שיש להם כסף ויכולים להרשות לעצמם. התמקחו עם פקיד הבנק שלכם כאילו היה אחרון הרוכלים בשוק הפשפשים – אתם תופתעו לגלות את הפערים שניתן להשיג בריבית”.
2. קנייה לא עושה אתכם שמחים
תמונה: Shutterstock
קנייה, לא משנה של מה, לא שוות ערך לאושר. אל תתפתו למסרים שיווקיים או לגחמות רגעיות. זה לא אומר שאתם צריכים להתנזר משופינג – זה כן אומר שאתם צריכים לחשוב על כל קנייה כמה שעות טובות לכל הפחות. רוב הנשים וגם הגברים מבזבזים יותר מדי כסף על מוצרים כפיצוי רגשי. משום שהם מאמינים שהקנייה עושה להם טוב. על כך בדיוק המשווקים בונים. האמת היא שקנייה באמת נותנת סיפוק, אך רק לטווח קצר. אל תצאו למסע רכישות כדי לשפר את ההרגשה שלכם.
כלל האצבע צריך להיות כזה: גם אם ראיתם משהו שאתם מממממשששש רוצים בחלון הראווה – אל תקנו באותו רגע. חזרו הביתה. שבו כמה שעות. אם בסוף היום עדיין יבער לכם לקנות את זה, ותראו שאתם גם יכולים להתמודד עם זה כלכלית, חזרו לחנות למחרת וקנו. לא יקרה שום דבר אם תחכו כמה שעות – וסביר להניח שכך תוכלו לחסוך הרבה מאוד קניות קטנות.
3. גם סגפנות זה לא כיף
אנשים שמקדישים 100% מכספם לחיסול חובות או חיסכון מרגישים לאחר זמן שכל הכיף התאדה מחייהם. זה דומה לאדם שויתר על כל המאכלים המנחמים והחליף את המתוקים בדיאטת נבטים. בשלב מסוים הוא ימצא את עצמו זולל בלי הכרה מול המקרר בשתיים בלילה. אז בקרה לא שוות ערך לסגפנות.
אחרי שתתייצבו קצת ובהתאם למשכורת שלכם, פתחו תוכנית חסכון קטנה שתקראו לה “קרן הבזבוזים שלי”. הפרישו אליה דרך קבע סכום קבוע בכל חודש. גם אם אלו רק 500 שקלים בכל חודש. מתחשק לך שמלה חדשה? רוצה אייפון חדש? צאי לארוחה, פנק את עצמך בספא וכל זאת בלי “להפתיע” את חשבון הבנק שלכם. אפשר גם להתפנק בלי תחושות האשם.
ב”כלכליסט” עלה לאחרונה סרט בן חצי שעה בשם “נישואים + מינוס” העוסק במצב של מעמד הביניים ומנסה לבחון מי אחראי לבעיה ומה אפשר לעשות בעניין. זו נקודת פתיחה טובה לדיון – וצפייה מומלצת לכל מי שיש לו חשבון בנק במדינה.
יש לכם טיפים נוספים? נשמח לשמוע בתגובות, ואפילו לספק לכם תמריץ כלכלי: הטיפים המעולים יזכו ב-300 שקל תלושי שי לשימוש ברשת רמי לוי שיווק השקמה. כדי להיות בין הזוכים הפוטנציאלים הצטרפו ל”שופישופ” והעלו לפחות פריט אחד בעל ערך משלכם. התחרות תסתיים ב-30.10 ב-14:00. לתקנון
תמונת שער: Shutterstock
