לפעמים גיל הוא דבר שולי שמשפיע על זווית הראייה שלנו בעולם. ילד בן עשר יכול להתנהג כמו איש זקן ואיש זקן יכול להיות ילד בנשמתו. גיל בטח לא אמור להיות הקריטריון על פיו מכניסים אנשים למתחם כייפי. הרי, הרבה זקנים הם ילדים נצחיים ואין סיבה שיסלקו אותם בטענה “אינך מלווה בילד” כפי שקרה לג’ון סט אונג’ בן ה-63.
ראו גם: הילדה מהפרסומת של לגו במתקפה נגד ענקית הצעצועים
מדובר במי שאהב לשחק לגו עם ילדיו הקטנים. זה עזר לו להתחבר לעולמם. אמנם ילדיו התבגרו והפסיקו לשחק אבל האיש המשיך לאסוף חלקי לגו לאורך כל השנים. יש לו יותר מ-50 אלף חלקי לגו בביתו בקנדה. לא פחות. ג’ון מצא בזה ריפוי בעיסוק, משחק כייפי שיסיח אותו ממצבו בריאותי. מאחר והוא נאלץ להתמודד עם סרטן וסכרת בזמן שחלף.
הבריאות העגומה שלו מנעה ממנו לטוס ל”לגו לנד” בדנמרק ולכן ניתן רק לשער עד כמה הוא היה בעננים כששמע שפתחו לגו לנד דיסקברי בטורונטו, מרחק שלוש שעות ממנו. אבל תקוותו לצפות ביצירות לגו נגזנה ממנו כשרק הגיע לשם עם בתו ניקול. השניים התבשרו בדלת שהם לא יוכלו להיכנס מאחר והם לא “מלווים בילד”.
“אבא שלי בן 63, הוא היה הרוס”, סיפרה ניקול בתקשורת, “המבט שלו היה כשל ילד קטן מאוכזב שלא קיבל מתנה לחג המולד. הוא הרגיש שזו אפליה כלפי אדם מבוגר שבסך הכל אוהב לגו”. המדיניות הפאתטית הזו אכן מופיעה באתר הבית שלהם אבל מוסתרת כהלכה.
דוברת לגו לנד הודיעה שהיא בהחלט היתה נוהגת בו אחרת ומזמינה אותו כאורח של המקום אבל הוסיפה שמדובר בפעילות עבור ילדים ולכן אלה הנהלים כדי “לגונן על הילדים”. ומה בסך הכל רצה האיש, להתלהב מלגו ולא כדי להסתובב כמו פדופיל. מדובר באטימות מקוממת. במיוחד כשהלגו מילא את חייו באופן שאף ילד לא היה מרגיש.
לגו לנד בקנדה: אין כניסה למבוגרים ללא ילדים
דרך Kinja
