ברוכים הבאים למועדון הקוראים החברתי של חורים ברשת בשיתוף עם כנרת זמורה דביר. בכל חודש נפרסם כתבות ומשימות תוכן בהקשר לספר החודש של המועדון. בסוף כל חודש נחלק לקוראים הפעילים במועדון 100 עותקים של הספר והפתעות נוספות. מוזמנים לעקוב אחר כל עדכון באמצעות כפתור “עקבו אחרי” כאן למעלה ובדף הפייסבוק שלנו ובטוויטר בהשאתג horimbooks#
אנחנו מתגוררים במדינת ׳׳ישראבלוף׳׳ שבה רבים כל כך עובדים בשביל לעבוד עלינו: פוליטיקאים, בﬠלי הון, וﬠדים גדולים, יצרנים, סוחרים, חקלאים, פקידים, ירוקים, חברתיים, כלכלנים – וגם התקשורת. איך באמת פוﬠל הﬠולם ההפוך הזה של ישראל? החוקים מתפרסמים בספר החדש של שטרסלר, “ושלא יﬠבדו ﬠליכם” (לקריאת פרק מהספר). רוצים לקבל את הספר ללא כסף? הוסיפו עוד חוקי ישראבלוף משלכם בתגובה מטה. החוקים הטובים על פי בחירת העורך יזכו את המגיבים ב-150 שופים איתם תוכלו לקבל את הספר או לבזבוזים באפליקציית המארקט הקהילתי החדש שופישופ. לתקנון התחרות.
1. חוק צ’יץ’
החוק: על שם ראש העיר לשעבר של תל אביב, שלמה צ’יץ’ להט. כאשר דורשים ממך לקצץ, לפטר ולחתוך, אל תתרגש יותר מדי. חתוך מיד במקום הכי כואב, הכי רגיש והכי מפחיד.
אבי השיטה בטקס חנוכת הרחוב ברמת אביב ג’ (יולי 1976), מימין: מנחם בגין, שלמה להט, יצחק שמיר ואברשה שכטרמן. צילם: שמוליק רחמני. דרך בית אבא
דוגמה עדכנית: שר הביטחון, משה יעלון, הודיע במאי 2014 לכתבים הצבאיים על ביטול תרגיל העורף בעקבות המשבר התקציבי. העיתונות הייתה בהיסטריה והציבור נחרד. “הפסקת האימונים” היתה בעצם תחילת המאבק של צה”ל על תקציב 2014. כמה ימים לאחר מכן הגביר שר הביטחון את הלחץ והצהיר, “יש איום משמעותי על ישראל, 100 אלף טילים בצפון, ועוד עשרת אלפים מעזה, ולא בטוח שנוכל להצטייד במספיק סוללות כדי להגן על אזרחינו”. ואכן, לא חלף זמן רב ומשרד האוצר הרים ידיים והעביר תוספת של מיליארד שקל לתקציב הביטחון, וזאת לאחר ששר האוצר יאיר לפיד התחייב באופן חגיגי שהוא לא יעביר להם גרוש.
משימת תוכן: רוצים לקבל את הספר ללא כסף? הוסיפו עוד חוקי ישראבלוף משלכם בתגובה מטה. החוקים הטובים על פי בחירת העורך יזכו את המגיבים ב-150 שופים איתו תוכלו לקבל את הספר או לבזבוזים באפליקציית המארקט הקהילתי החדש שופישופ. לתקנון התחרות.
2. חוק שכר מינימום מקסימום
החוק: השימוש בשכר מינימום הוא לפעמים הסחה לשכר גבוה בהרבה. כותרות העיתונים בישרו בשנה שעברה דבר נורא: 40% מעובדי המדינה מקבלים השלמה לשכר מינימום. איך יכול להיות ששיעור כה גבוה מעובדי המדינה ירוויחו פחות מ־4,300 שקל בחודש על פי דוח הממונה על השכר ל־2013?
אז זהו, שלא. דרך כלכליסט
ההסבר: תוספות שכר והשלמות רבות במגזר הציבורי מוחרגות משכר היסוד. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו עובדים רבים מקבלים “השלמה לשכר מינימום”, למרות ששכרם הכולל גבוה בהרבה משכר המינימום. שכרם הממוצע של אותם 25,422 עובדי המדינה, שמקבלים השלמה לשכר מינימום, עמד ב־2013 על 11,790 שקל בחודש, הרבה יותר גבוה משכר המינימום, וגם יותר גבוה מהשכר הממוצע במשק: 9,200 שקלים בחודש. הכל אינטרסים. הדיבורים על המסכנים לכאורה, שזקוקים להשלמה לשכר מינימום, מורידים קצת את הלחץ מהביקורת המוטחת בשכר המופרז שקיים במונופולים הממשלתיים הגדולים, כמו הנמלים וחברת החשמל.
3. חוק המחסור המלאכותי
החוק: לא קשה להריץ את עם ישראל לחנויות. מספיק לספר לו ערב החג שצפוי מחסור בדגים או בבשר, והוא כבר פותח בריצה. ערב חג הפסח 2014 הופיעה מודעה בעמוד הראשון של העיתון הנפוץ במדינה, “עקב פגעי מזג האוויר חלה ירידה עונתית בגידול דגי הקרפיון. עם זאת, מגדלי הדגים עושים את מרב המאמצים כדי לספק את צורכי החג של כל בית ישראל”. על החתום: ארגון מגדלי הדגים. מה שהמודעה אומרת בעצם זה: עזוב את כל עיסוקיך, קטע את כל פעילויותיך וצא בריצה מהירה אל עבר חנות הדגים הקרובה. גם יבואני הבשר לא נולדו אתמול. שנה קודם לסיפור הקרפיון הופיעה בעיתונים ידיעה דרמתית עם כותרת אדומה גדולה, “צפוי מחסור חריף בבשר, מחירו צפוי לזנק בעשרות אחוזים”. בגוף הידיעה הוסברה הסיבה למחסור, “ארגנטינה הפסיקה לייצא בשר עקב מחלת הפה והטלפיים”.
ההסבר: האם ארגנטינה, שהבשר הוא ענף ייצוא מרכזי שלה, ושזקוקה מאוד למטבע זר, תפסיק לגמרי את ייצוא הבשר? הרי הביקוש הישראלי זעיר ביחס לכמויות הייצוא האדירות של ארגנטינה. ויותר מכך, יש עוד כמה מדינות בדרום אמריקה שאנחנו מייבאים מהן בשר באופן שוטף: ברזיל, אורוגוואי ופרגוואי. אז מה הבעיה לרכוש קצת יותר מהן ופחות מארגנטינה? אבל לא מדובר כאן בהיגיון ובאמת. המטרה של הידיעה היא להפחיד את הציבור, כך שלא יוכל להירדם בשקט עד שיהיה בטוח שיוכל להגיש בחג נתח בשר הגון. כך יוצרים אווירה של מחסור, בדיוק ברגע שמחסני היבואנים מתפקעים מעודף בשר, והם רוצים רק דבר אחד: לחסל את המלאי. ואת זה הם השיגו בעזרת ידיעה מושתלת — ו”חוק המחסור המלאכותי”.
4. חוק הקטסטרופה
החוק: פוליטיקאי לא ינקוט שום מהלך כדי למנוע קטסטרופה, גם כאשר הוא יודע שהאסון מתקרב והוא יהיה גדול וכבד. ביום חמישי, 17 ביולי 2014, 04:30, היה הרגע שבו מבצע “צוק איתן” שינה פאזה באופן קיצוני. זה קרה כאשר לפתע התגלו 13 מחבלים מצוידים היטב יוצאים מפתח מנהרה במרחק 200 מטר בלבד מגדר קיבוץ סופה, הקרוב מאוד לגבול רצועת עזה. רק אז, לא רגע אחד קודם לכן, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על כניסת הצבא לעזה כדי למגר את הסכנה העצומה הטמונה במנהרות התקיפה. בהמשך הצליחו המחבלים לחדור לישראל דרך כמה מנהרות נוספות ולמרבה הצער להרוג כמה מחיילי צה”ל.
תמונה: עמיר שיבי
ההסבר: האם נתניהו היה יכול בכלל לפעול נגד המנהרות שנה־שנתיים קודם לכן? לכאורה כן. למעשה לא. “חוק הקטסטרופה” לא איפשר לו לפעול אף שידע על סכנת המנהרות שנים רבות. אם נתניהו היה מורה לצבא להיכנס לעזה במלוא הכוח למבצע חיסול המנהרות שנה לפני “צוק איתן”, הציבור היה “הורג” אותו. פרשנים, עיתונאים ופוליטיקאים היו מתנפלים עליו, והעולם היה מוקיע אותו. מה, אסור כבר לחפור מנהרות? מה היה רע עד כה? היו אומרים כולם. היה שקט, היו תיירים, הדרום פרח, והנה הוא לפתע פתאום מחליט לצאת ל”קרב מנהרות” בלי שום סיבה ובלי שום תכלית ומבעיר את כל הדרום ואף גורם לירי רקטות על ישראל, לפגיעה בתיירות, לפגיעה בכלכלה, והכי גרוע — למותם של חיילים במבצע מיותר.
אותו פוליטיקאי מבין גם שהציבור יאשים אותו בתוצאותיו של אותו משבר קטן. הוא יודע גם שהוא לא יצליח להוכיח לעולם שהמשבר הקטן היה מחיר נמוך לעומת הקטסטרופה שמנע. הרי הקטסטרופה לא התרחשה. איך יוכל להוכיח שהוא מנע משהו שלא היה כלל?
5. חוק “חייבים לחלק הטבות מס לחברות גדולות” כדי להביא צמיחה ותעסוקה
החוק: המדינה תעניק הטבות, מענקים והקלות לחברות תעשייה גדולות, והן ישקיעו כאן, יקימו מפעלים וירחיבו פעילות, וכך נשיג צמיחה מהירה ותעסוקה גבוהה — לטובת הציבור כולו. כך בדיוק מאמינים הפוליטיקאים מאז קום המדינה ועד היום. את קו המחשבה הזה מעודדים התעשיינים, שהם קבוצת לחץ משמעותית, שמעוניינת בהטבות הרבות שמעניק “חוק עידוד השקעות הון”. בפועל, זה הפוך!
לפני כמה שנים במקום מענקים והטבות החלו התעשיינים לקבל הקלות מס, שבמקרים מסוימים מגיעות עד כדי פטור מלא ממס חברות. זה קורה כאשר מדובר בהשקעות ב”מסלול האסטרטגי”, שהן בעצם השקעות גדולות במיוחד. השווי של הקלות המס הללו היה עצום. הוא הגיע בשנים 2011-2006 לסכום של כ־30 מיליארד שקל!
איך עובדת השיטה. דרך כלכליסט
ההסבר: המיליארדים הללו לא נולדו יש מאין. זה כסף של הציבור, שנאלץ לשלם יותר מסים. מחקרים רבים מגלים שההטבות וההקלות הרבות, שניתנו במשך השנים במסגרת חוק עידוד השקעות הון, לא הגדילו את סך ההשקעות במשק, ולכן גם לא את הצמיחה והתעסוקה. כלומר, היה אפשר לקחת את המיליארדים הרבים שהושקעו מדי שנה במתן ההטבות, ולסלול איתם כבישים ורכבות, שהיו מקרבים את הפריפריה למרכז, וגם להשקיע יותר בחינוך, בהכשרה מקצועית ובהעלאת איכות החיים בפריפריה, מה שהיה מושך אוכלוסיות חזקות, שהיו תורמות לפריפריה לא פחות מאותם מפעלים.
עוד חוקי ישראבלוף מתפרסמים בספר החדש של שטרסלר, “ושלא יﬠבדו ﬠליכם” (לקריאת פרק מהספר). רוצים לקבל את הספר ללא כסף? הוסיפו עוד חוקי ישראבלוף משלכם בתגובה מטה. החוקים הטובים על פי בחירת העורך יזכו את המגיבים ב-150 שופים (לכניסה לשופישופ, המארקט הקהילתי החדש) איתם תוכלו לקבל את הספר או לבזבוזים באפליקציית המארקט הקהילתי החדש שופישופ. לתקנון התחרות.
