15 שנים מאז נפרדנו ממאיר אריאל.
איכשהו כשהוא מת מתה איתו גם חלק מהמוזיקה העברית.
אהוד בנאי כתב עליו:”מילים כמו שלך אף אחד לא אומר כבר” ובצדק.
כשאני מקשיב לשירים של מאיר אני שומע את העבר, לא את ארץ ישראל של אריק ושלום, אלא משהו הרבה פחות תמים ויותר מחתרתי.
אני שומע את “ירושלים של ברזל”, את “עברנו את פרעה”, או את “טרמינל” ואני מבין שמאיר הוא יציאה חד פעמית של ה’.
ביום שני יתקיים המופע המסורתי לזכרו (שגייס השנה יותר מחצי מיליון ש”ח בהדסטרט), שם נוכל להתגעגע ביחד..
