לפני כ-400 מיליון שנים יצא הדג הראשון אל מחוץ למים, והתחיל את התהליך שבסופו הגענו אנחנו, בני האדם, לאוויר העולם (לפחות אם אתם בקטע של אבולוציה). קבוצה של שלושה מדענים מאוניברסיטת McGill החליטו לנסות ולבדוק כיצד בכלל קרה שדגים התחילו לצאת מסביבת המחיה הטבעית שלהם, על ידי גידול של קבוצת דגים מחוץ למים.
מכיוון שזן הדגים שיצא במקור מהבית כבר לא ממש קיים, המדענים בחרו גזע אחר של דגים: Polypterus senegalus, שמכונים בשם הציורי “צלופח דינוזאורי”. הזן הזה נבחר מכיוון שמדובר בדגים בעלי ראות מפותחות לצד הזימים, ולכן יכולים לשרוד גם מעל פני המים. המטרה של המדענים היתה לבדוק אם דגים שגודלו מחוץ למים יתפתחו בצורה שונה מאלה שחיים בסביבה הטבעית שלהם.
לשם הניסוי, הכינו החוקרים סביבת מחיה מבוקרת, שכללה את הכמות המינימלית של מים הדרושה כדי שהצלופחים יוכלו לשרוד. הסביבה כללה רצפה רכה שכוסתה באבנים קטנות ו-3 מילימטרים של מים, כמו גם מאגרי מים שאפשרו לדגים לצנן את עצמה בעת הצורך. לדברי המדענים, הצלופחים הנ”ל יוצאים מהמים מדי פעם גם בטבע, כדי לעבור ממאגרי מים שמתייבשים למאגרי מים אחרים, אך שהם לא עושים זאת בדרך כלל.
תמונה: וויקימדיה
בסוף הניסוי, הדגים שחיו מחוץ למים הפגינו “כישורי הליכה” מפותחים הרבה יותר מקבוצת הבקרה, שגדלה בתנאים טבעיים. הם נעו מחוץ למים בצורה יעילה יותר, השתמשו יותר בשרירי הצוואר שאפשרו להם להזיז את הראש (תנועת גוף שלא ממש צריך במים).
“זה ברור שתנאים סביבתיים גורמים לשינויים, ויכול להיות שזה מה שהוביל את הדגים לצאת מהמים”, אמר אחד המדענים: “לחץ סלקטיבי חידד את השינויים האלה, והם הפכו לקבועים בגנום לתקופות זמן ארוכות”.
לאחר שהניסוי הראשון הסתיים בהצלחה, המדענים רוצים כעת לקיים ניסוי נוסף במטרה לבחון בצורה טובה יותר את השינויים שנגרמים לשרירים של הדגים. “יכול להיות שנראה שינויים גדולים יותר אם נוציא אותם מהמים לתקופה ארוכה יותר. החלום הגדול שלנו הוא לעשות את זה במשך מספר דורות”, הם אמרו.
דרך The Verge
