כל מי שחי ונושם אופנה יודע שגיליון ספטמבר של הווג האמריקני הוא המגזין החשוב, המשפיע והיוקרתי ביותר בתחום. הכרומו של הכרומו. החלום המהודר של כל דוגמנית באשר היא. לככב על השער דורש הרבה יותר ממזל. הוא הצהרה, הרגע בו חייה של אותה דוגמנית לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו מרגע שתמונתה תתנוסס על השער. היא תזכה בקמפיינים שמנים ותצעד דרך שערי התהילה העולמית. לא מזמן הופיעה קים קרדישיאן הטראשית על השער, במהלך שעורר אנטגוניזם בכל העולם, והתפייטה בזמנו כמה זה היה “להגשים חלום”. מי שאחראית לבחירה הגורלית אז והיום היא לא אחרת מאנה וינטור, עורכת ה”ווג” הקשוחה, ומי שהיתה ההשראה ל”השטן לובש פראדה”.
ראו גם: הרגע הפח הזה בו נפל דבר ב”ווג”
שער ספטמבר עורר באזז מוקדם כאשר נודע שמתנוססות עליו כוכבות הרשת החברתית קארה דלווין, קרלי קלוס וג’ואן סמולס. מספר השיתופים, הלייקים והפוסטים היה סוחף. “ווג” מתייחס לראשונה לכוחו של האינסטגרם כמנוע מסחרי והכתיר את הבנות כ”אינסטה גירלז”. הוא גם ביצע מהלך יותר משמעותי: אחרי 25 שנה הוא נתן במה לדוגמנית, לא סלבריטאית, כהת עור. וכן, מדובר בהישג ב-2014. לא מספיק כנראה שיש נשיא שחור. או שתי אימפריות מהלכות כמו ביונסה וריאהנה, כעת גם “ווג” נזכר מחדש ששחור יכול למכור.
עלה התאנה שנבחרה כדי להיות הפנים של המהלך הוא ג’ואן סמולס שיכולה לחגוג את המאורע ההיסטורי. בכל זאת, הפעם האחרונה ש”ווג” טרח לשבץ דוגמנית שחורה על השער היה ב-89′, כשנעמי קמפבל כיכבה עליו ואחריה התגלגלה לשם האלי ברי ב-2010. שתיהן כבר היו אייקוניות כשנחתו על שער המגזין, כך שלא ניתן לומר ש”ווג” תמך בבנייתן. הוא נתן להן את הכבוד מאוחר מדי.
שתי דוגמניות לבנות ואחת שחורה על תקן עלה התאנה
זה אמור להיות השער שמעדכן את העולם ש”ווג” צעיר, בועט, מודע לכוחה של הרשת וליברלי מאי פעם. בפועל, “ווג” הוא הכל חוץ מזה. מדובר במגזין שמרני, מסורתי וכבד. השער הטוב ביותר שלו מאחוריו, כשאנה וינטור בחרה לשבץ את מיכאלה ברקו. זה היה השער הראשון של וינטור ומשם זה רק התדרדר.
עם כל הכבוד, קארה וקרלי הן שתי דוגמניות לבנות ושחוקות. נתחיל בקארה. מדובר בתופעה חברתית שצמחה בזכות התדמית הנונשאלנטית והקולית בעולם של חד גוניות רובוטית. היא עשתה פרצופים מצחיקים לעדשה שהעידו שאינה לוקחת את עצמה ברצינות וטיפחה חשבון אינסטגרם עם מיליוני עוקבים. היא התמחתה בלהיות מגניבה וטרנדית ולאחרונה היא די מתישה בגלל אותן סיבות. היא כבר כוכבת רשת הרבה זמן ו”ווג” נגרר להכיר בה כשכבר הצליחה בלעדיו. קרלי היא תופעה לא ברורה בעליל. לא יפה במיוחד, לא מעניינת במיוחד, עוד מקל לבן שמרחף בין עמודי הכרומו. איכשהו, היא מככבת ב”ווג” לא מעט. ג’ואן סמולס היא יפיפיה והסיבה שהיא שם היא ככל הנראה מטעמי פוליטיקלי קורקט מהצד של “ווג”. למרות שהיא ראויה.
לא צריך להיות קורבן אופנה כדי להבין איך “ווג” אמריקה פועל כבר שנים. אם תציצו בשער הנפתח של דוגמניות הצמרת מ-2004, תראו את ג’יזל, נטליה וודיאנובה ודריה וורבוי. שלושתן דוגמניות על. אתם תשימו לב שלכולן עיניים כחולות כאילו נצבעו באותה מעבדה, שיער שטני-בלונדיני, עור לבן פורצלן ומבט קפוא. כשתפתחו את השער, אתם תיתקלו ביותר מאותו הדבר.
תראו אותן. בובות ראווה קרות ותכולות עין. אין אפילו גוון של ירוק בעין של אף אחת. כמעט כמו שכפול גנטי. אין זכר לאיזו דוגמנית עם עיניים חומות או דוגמנית אסיאתית. אבל היי, יש את ליה השחורה, הפרזנטורית המדהימה של אסתי לאודר שנראית כאילו נדחפה לתמונה כדי שאנה וינטור לא תואשם בגזענות. אנסח זאת כך, השער הזה ממחיש את ראיית העולם החד גזעית של ווג, כאשר ליה השחורה היא מס שפתיים לתקינות הפוליטית. מזכיר תקופות אפלות? אתם אמרתם.
יכולות לככב כנערות פוסטר בתורת הגזע
כשציטטו בעבר את שרה בואר, מי שהיתה אחראית לכתבה שסיקרה במרץ את הנושא של “יופי מגוון” ב”ווג”, היא ציינה את השיקולים המסחריים החדשים. מכאן שדוגמניות שחורות או אסיאתיות יככבו בגיליון לא כי העורכת מאמינה ביופיין ובעצם קיומן כנראה אלא כי נוצרו שווקים שיצדיקו זאת. סיניות הן כוח קנייה הולך וגדל. כסף רב זורם בקרב כמה נשות עשירים שיכולות לרכוש תיק דיור כמו שאני רוכשת חלב בבוקר.
הן גם מבינות שחברות מסחריות גדולות נהנות מקהל גדל של נשים שחורות במדינות כגון ניגריה ואנגולה. לא ברור למה ב”ווג” לא הפנימו מזמן שאם אחת כמו ביונסה מגיעה לשער ה”טיים” כאשת השנה ומוכרת מיליונים, אז דוגמנית שחורה לא יכולה להזיק. נהפוך הוא. קהל היה מאז ומעולם. אבל ניחוח כבד של גזענות עולה ממסדרונות “ווג” גם כשהם מחליטים לפרסם פרסונה שחורה על השער. ניתן להריח את המאמץ מפה ועד ניגריה. ניתן רק לדמיין איך אנה וינטור החזיקה את ראשה בין ידיה בייאוש ובסוף פלטה אחרי לבטים רבים, כשפניה זועפות, “טוב, נו. אז נשים את ג’און סמולס על השער”.
בעולם בו כל בחירה היא אסטרטגיה וכל שיקול הוא כלכלי, כל החלטה משמעותית צריכה לעורר חשד. אנחנו כצרכנים אמורים לנסות להבין מה עמד מאחוריה. אם דוגמנית שחורה מופיעה על שער ה”ווג” זה לא בגלל שזמנים השתנו, והפכנו לעולם פתוח ומקבל, המפרגן לסוגי יופי בכל העולם ומפיץ אור, אהבה ולבבות שחורות.
הבחירה בדוגמנית שחורה במגזין אליטיסטי, וסנובי נועדה לבלבל את המבקרים בעניין ההגמוניה הלבנה של ווג ולהרדים את הזעקה לשינוי אמיתי. כי לא נראה ברוב ימות השנה שוינטור עפה על היופי השחור. היא אוהבת את “חיילות וינטור” עם העיניים הכחולות. ואם היטלר היה צורח על שער ספטמבר הנוכחי, מזועזע עד היסוד, וינטור בטח היתה מרגיעה אותו: “זה רק למראית עין יקירי. ככה אף אחד לא יחשוד במניעים האמיתיים שלך”. והוא היה נרגע ומחייך. מביט לעבר וינטור בגאווה, בעודה נעלמת לתוך הסתיו בספטמבר.
