סוף עידן הנורמליות

אני לא יודע מה איתכם, אני מתגעגע לעולם הדו-קוטבי שהיה קיים לפני נפילת הקומוניזם. הקווים היו ברורים התחרות האידיולוגית היתה ברורה קומוניזם מול דמוקרטיה.

בסוף שנות השמונים נפל מסך הברזל היתה תקוה לעולם יציב יותר.

מה שקיבלנו במקום זאת היה עולם רב קוטבי, עם קווים הרבה פחות ברורים ממה שהיה קודם, ועולם הרבה פחות יציב. הטרור שהיה עד לנפילת ברה”מ היה למעשה טרור בחסות מדינה, היה פטרון, שלמעשה הגביל את הפעילות של ארגוני הטרור, וכאשר ברה”מ נפלה נעלם הפטרון שהגביל את פעילותם של ארגוני הטרור. וגם מדינות הלווין שהיו תחת ההשפעה של הגוש המזרחי, קראו לעצמן דרור.

אחד משיאי התהליך הזה היו הפיגועים במגדלי התאומים מה שידוע כ 9-11 פיגוע זה בעיני היה תחילתה הרשמית של מלחמת העולם השלישית. מלחמה זו צברה תאוצה לאחרונה. מכמה סיבות:

העיקריות בהם בעיני הן שבמערב אין מנהיגים כדוגמתם של צ’רציל ופרנקלין רוזוולט. בנוסף לזה יש חוסר הבנה בסיסי במערב שלא כל העולם, פועל עפ”י כללי המשחק הדמוקרטיים. יש חוסר הבנה בסיסי לעניות דעתי שהאיסלאם איננו טולרנטי לאידיולוגיות מתחרות והאסלאם באופן בסיסי טוען שיש בעולם שני בתים בית השלום בית אל סלאם בערבית ובית המלחמה בית אל חארב בערבית. אז מעבר לאידיולוגיה שכולם צריכים להיות בדת האיסלאם מה עוד יכול להניע את האירגונים האלה? תחושתי הסוביקטיבית היא שקינאה גם מניעה אותם הם רואים את הקידמה והם רוצים אותה מיד, ובאיזה מקום אין הם מבינים שקידמה זו נוסדה על בסיס דם יזע ודמעות וזה תהליך, קידמה דורשת חופש מחשבה וחופש מחשבה אין פירושו צעידה בקצב אחיד ומונוליטי. שאותו דורש האיסלאם.

לאחר אמירתו האומללה בדיעבד, של הנשיא אובמה, באוגוסט 2012 ששימוש בנשק כימי ע”י המשטר הסורי של אסד הוא קו אדום. ואי הפעולה שלו בספטמבר 2013 כאשר המשטר הסורי השתמש בנשק כימי. חוסר הגיבוי במעשה צבאי משמעותי הביאו את העולם שנה לאחר מכן, למצב שבו הוא נמצא היום. מילותיו של אובמה, יצרו את התפיסה שאמריקה חלשה. ולאור זה שהעולם בוער במספר מקומות התפיסה הזו היא בהחלט מציאותית לצערנו. וזה לא בגלל שאמריקה חלשה בהכרח, אלא שיש מספר משברים שפועלים בו זמנית,

בנוסף לכך יש להוסיף את האירוע בבנגזי לוב שבו נרצח השגריר האמריקאי והקביעה ההזויה שזה נבע מסרט וידאו ולא היתה התקפת טרור מתוכננת הקרינו חולשה אמריקאית נוספת כתוצאה מכך נוצרו נקודות תבערה בעולם:

העולם בוער באוקרינה,

העולם בוער בצפון עיראק וסוריה,

העולם בוער בעזה,

העולם על סף תבערה בסוגיה של הגרעין האיראני, ומי יודע עוד איפה …..

וכאן אני חייב את ההיבט הישראלי/יהודי:

ראשית כל הסיכוי להסדר ישראלי פלסטיני ירד משמעותית, גם כך הסיכויים היו נמוכים, אולם לתפיסתם האיסלאם כרגע בעליה והמערב בנסיגה ולכן הסיכוי לראייתם שישראל תושמד עולה ולכן אין צורך בהסדר.

שנית האם יכולה להתרחש שואה נוספת והתשובה היא כן, 180000 נרצחו בסוריה והעולם שותק בהחלט יתכן שהמספר עלה זה מספר שהוא בערך בן שבוע.

אלפים נרצחו ע”י דעא”ש כי הם לא מהדת הנכונה, והעולם שותק.

כך שסביר להניח שאם היתה שואה יהודית נוספת העולם היה שותק,

והסיבה היחידה שלא התרחשה בעידן הזה שואה יהודית נוספת היא שמדינת ישראל שקמה לאחר השואה של מלחמת העולם השניה קיימת, וצה”ל והעם היהודי עומד על משמרתו.

הפייסנות נכשלה בשנות השלושים.

אולי רצוי לזכור את אמירתו של הנשיא האמריקאי טדי רוזוולט שאמר: דבר בקול רך, אבל לך עם מקל גדול.

ואת אמירתו של ביסמארק: הרוצה בשלום יכון למלחמה.

אנחנו במלחמה בין אם אנו רוצים בה ובין אם לאו.

ומדוע אנחנו בסוף העידן של הנורמליות? כי סוף סוף כהיסטוריון קיבלתי תשובה לשאלה מה עשה האזרח הקטן בעשור של סוף שנות העשרים עד סוף שנות השלושים? הוא ראה את התבערה המתרחשת מול עיניו. והאזרח הקטן נאחז בסדר יום הרגיל שלו בציפורניים עד שבא הגל העכור ושטף אותו לצבא, לתעשיה הצבאית לאומה המגויסת או למחנה ריכוז/השמדה. כך אנו היום האזרחים הקטנים רואים את העולם בוער והגל העכור בדרך אנו נאחזים בנורמליות בציפורנים והגל העכור הזה בדרך לשטוף את כולנו.