מלחמת “צוק איתן” מותירה אחריה הרס רב בעזה, רובו ככולו ככל הנראה מוצדק מנקודת מבט ישראלית: כאשר החמאס מנצל שכונות מגורים כדי להפוך אותן למקומות מסתור של מחבלים ולחפור מנהרות תופת החודרות לשטחי ישראל, ההחלטה להרוס מובנת ורבים יגידו שגם נכונה.
למרות זאת, כשכל כך הרבה אנשים רואים את הבתים שלהם הופכים לעיי חורבות, אפשר לשמור על מידה מסויימת של אנושיות אל מול תמונות ההריסות האלה. אמנם, בימים אלה חמלה הפכה למילה גסה, אבל תמיד צריך לזכור שבנוסף לחמאסניקים, מחבלים ומשתפי-פעולה גרים בעזה גם אנשים רגילים שהיו שמחים לחיות את חייהם בשקט אך “מנהיגיהם” לא ממש מאפשרים להם לעשות זאת.
ביום שישי יצאה קבוצה של עיתונאים צבאיים לסיור מודרך בעזה כדי שיוכלו לסקור את הישגי הצבא ממבט ראשון. אחת הנקודות בהם הם עצרו היתה חירבת חזעה, שכונה שנהרסה כמעט לגמרי. בין ההריסות בולטת מאוד כיפה של מסגד, שהיא השריד האחרון של המרכז הדתי שנהרס גם הוא בפעילות המבצעית. כתבת ישראל היום לילך שובל הצטלמה אל מול ההריסות כשהיא מחייכת, בתמונה שהפכה בשעות האחרונות לויראלית.
Military reporter for awful Israel HaYom poses for grinning photo in front of bombed Gaza mosque (via @BarakRavid): pic.twitter.com/0CeAyoYQuV
— Gregg Carlstrom (@glcarlstrom) July 27, 2014
פנינו לדוברות ישראל היום וללילך עצמה בנסיון לקבל תגובה על התמונה הזו (שלא פורסמה בעיתון עצמו ומופצת ברשתות החברתיות) ולנסות להבין את פשר החיוך הגאה על רקע הריסות המרכז הדתי. סביר להניח שרבים יגידו שזה בסדר גמור לרקוד על הריסות המסגד, אך האם כתבת של עיתון ישראלי מרכזי, שמבחינה מקצועית אמורה לשמור לכל הפחות על מראית עין של אוביקטיביות, צריכה לעשות זאת? תשובותיהן של ישראל היום או שובל עדיין לא הגיעו.
עמיר שיבי מיהר לפרסם גרסאות משלו לכתבת הצבאית החייכנית:
יש לציין ששובל היא לא העיתונאית היחידה שהצטלמה בפוזה הזאת. גם כתב ערוץ 10 אלון בן דוד הצטלם באותו מקום, אך הבעת הפנים שלו קצת פחות חייכנית ונראית מעט מובכת. לטענת גולשים שסברו כי התמונה של בן דוד לא מקצועית – גם היא יכולה להוות כדוגמה מביכה לעיתונאים ישראליים שמביעים שמחה על הרס מרכז דתי.
עם גבעתי והצנחנים בחירבת חזעה (שמה שנשאר ממנה זה בעיקר החירבה) pic.twitter.com/T4mxCHERsH
— Alon Ben-David (@alonbd) July 25, 2014
זה רק סביר והגיוני שכתבים ישראליים, במיוחד כאלה שמסקרים את צה”ל, יהיו בעלי דעות מוצקות והעדפה פרו ישראלית. השאלה היא אם יש מקום לדגמן את ההעדפה הזאת בסלפי שיכול להתפרש בקלות כמאוד לא רגיש על ידי גורמים חיצוניים. מעניין לראות בתגובות לתמונות הנ”ל שיש הרבה מאוד ישראלים שחושבים שהתשובה חיובית. כאשר נקודת הראייה של רבים מהאנשים הופכת לבינארית ומסוגלת להבחין רק ב”טוב מוחלט” ו”רע מוחלט”, אולי המחשבה הזאת אינה נמנעת.
כאשר נקבל את תגובת “ישראל היום” או לילך שובל לדברים נפרסם אותה.
