אם יש משהו שסרטי מדע בדיוני אוהבים לעשות, זה לנסות לחזות טכנולוגיות משוגעות ומבגניבות בהן (אולי) משתמש בעתיד. זו גם אחת הסיבות שכל כך כיף לראות את הסרטים האלה.
כשהם עשויים כהלכה, קל מאוד לדמיין את עולם הטכנולוגיה האמיתי מדביק את הפיקטיבי והופך את החזונות האלה לחלק מהמציאות.
חלק מההמצאות הגדולות של סרטי מדע בדיוני הן כבר חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו. כל למשל, הטאבלטים שאפל העלתה לגדולה עם ה-iPad הופיעו כמעט אחד לאחד בסרט “2001 אודיסאה בחלל”, וגם מדפסות תלת-ממדיות זה משהו שיצא לנו לראות בלא מעט סרטים לפני שאלה התחילו ללכוד כותרות בעולם האמיתי.
מצד שני, יש גם המצאות מד”ביות שאנחנו עדיין חולמים עליהן. הנה חמש כאלה, שאנחנו ממש היינו רוצים לראות עוד בימי חיינו. ממציאים, מדענים – לטיפולכם.
1. הסקייטבורד המעופף של בחזרה לעתיד
בסדרת “בחזרה לעתיד” היו הרבה המצאות מגניבות לגמרי (נעליים ששורכות את עצמן, נניח), אבל זאת שתמיד חלמנו לפגוש במציעות היא ה-Hoverboard, הסקייטבורד המעופף שמרטי מקפליי משתמש בו בעתיד. במקור הסרטים האלה יצאו בשיא הפופולריות של הסקייטבורד, כלי תחבורה שקצת ירד מגדולתו מאז, אבל אנחנו די בטוחים שאם הרחפת הזאת תצא במציאות הוא יחזור לאופנה ובגדול.
לפני כמה חודשים, שוחרר ליוטיוב סרטון פיקטיבי שניסה לשכנע אותנו שמישהו באמת הצליח לפתח סקייטבורד כזה בעולם האמיתי. למרות שהיה ברור מראש שמדובר במתיחה, הסרטון הזה פתח את התאבון של הרבה ממעריצי הסרט, שחזרו לפנטז על לגלוש בלי לגעת באדמה.
למרבה הצער, עד שהמדענים ידעו איך לבטל את כח המשיכה, הסקייטבורד המעופף יצטרך להשאר בדמיון שלנו.
2. ממשק המשתמש מ”דו”ח מיוחד”
דו”ח מיוחד הוא אחד מהסרטים הפחות מוכרים של סטיבן שפילברג, וחבל: זה סרט מדע בדיוני מעולה עם קונספטים מעניינים על חברה ופשע ועם תצוגת משחק מרשימה של טום קרוז, לפני שהוא הפך לסיינטולוג משוגע. אבל השוס הכי גדול בו הוא ממשק המחשבים הדמיוני שהוצג שם, ואפשר לקרוז לשלוט על המחשב בעזרת תנועות ומחוות יד בלבד.
לא רק חובבי טכנולוגיה התלהבו מההמצאה הזו, אלא גם כמה ממציאים ואנשי מחשבים. בשנים האחרונות נעשו כמה נסיונות לחקות את הממשק הזה בחיים האמיתיים, המרכזית שבהן היא באמצעות חיישן התנועה של מיקרוסופט לקונסולה ה-Xbox, הקינקט. עם זאת, במציאות הסתבר ששליטת התנועה הזו לא ממש עובדת: הידיים מתעייפות, יש דיליי מעצבן בין התנועה לבין הרגע בו המחשב מזהה אותה ואנשים בסופו של דבר מעדיפים להשאר עם מקלדת ועכבר.
חבל. בסרט זה דווקא נראה ממש ממש מוצלח. אולי הטכנולוגיה צריכה עוד כמה שנים בתנור לפני שתגיע למחשבים שלנו.
3. הסורק מ”מסע בין כוכבים”
העולם שלנו מלא בעצמים, ורובנו לא יודעים עליהם שום דבר. מי יודע ממה בדיוק עשוי השולחן של המחשב שלו למשל (פלסטיק? עץ? שילוב? משהו אחר?)? ומי יכול לדעת, כשהוא לא מרגיש טוב, בדיוק מה לא בסדר איתו?
העולם האוטופי של סדרת “מסע בין כוכבים” פתר את הבעיה הזאת בעזרת ה-Tricoder – סורק חומרים מתוחכם שיכול לזהות תוך שניות כל חומר ואפילו לנצח בעיות אפשריות שיכולות להיות בו. בסדרה הוא שומש לשלושה שימושים עיקריים: כדי לחקור כוכבי לכת חדשים, כדי לאבחן בעיות רפואיות וכדי לעזור לטכנאים לאתר בעיות ולתקן אותן ביעילות. קסם.
גם בעולם האמיתי מפתחים סורקים כאלה, אמנם לא ברמת הגיוון והדיוק של סטאר טרק, אבל כן כאלה שיוכלו לעזור למדענים צעירים לדעת יותר על החומרים שמקיפים אותם. האחרון מאלה שעלה לכותרות הוא Scio, סורק מולקולרי ישראלי (!) שניסה והצליח להשיג מימון דרך האתר Kickstarter.
4. המברג העל קולי של דוקטור הו
סדרת הקאלט הבריטי Doctor Who היא סדרת המדע בדיוני הוותיקה ביותר בטלוויזיה, עם מעל ל-50 שנה של הסטוריה. מה שנשאר קבוע לכל אורך הסדרה הארוכה הוא ה-Sonic Scredriver, מברג על קולי שמאפשר לדוקטור הו (חייזר חביב שמציל את העולם משלל איומים ברחבי הזמן והחלל) לעשות הרבה מאוד דברים.
בראש ובראשונה, המברג העל קולי הוא מברג. כזה שמאפשר לפתוח ברגים. הוא לא עושה זאת באמצעות ראש פיליפס אלא באמצעות גלי קול, כך שלא צריך ממש לגעת במברג שרוצים לשחרר אלא רק לכוון את המכשיר המוזר הזה כלפיו. וזה עוד לא הכל. ה-Sonic Screwdriver הוא הרבה יותר מסתם מברג: הוא גם יכול לפתוח כמעט כל דלת או קופסא בעולם, לתקן מכשירים חשמליים מקולקלים, לרפא פצעים ועוד ועוד.
אז נכון, הכוחות האדירים של המברג הזה הם בעיקר עדות לעצלות של תסריטאי הסדרה, שמשתמשים בו ככלי קסום שיכול לפתור כל בעיה – אבל זה גם מה שעושה אותו לכל כך מגניב. לא משנה מה הבעיות שלכם בחיים – סביר להניח שתוכלו לפתור אותן באמצעות המברג העל קולי. למרבה הצער, בגלל שהוא כל כך מגוון ועוצמתי – אין סיכוי שהוא באמת יגיע למציאות. חבל.
5. המונית האוטומטית מ”זכרון גורלי”
כששוורצנגר היה צריך לקחת מונית בסרט הפעולה “זכרון גורלי”, הוא לא היה צריך לדאוג מנהגים פטפטניים שישאלו אותו לדעותיו הפוליטיות. המוניות בעולם של Total Recall היו מוניות אוטומטיות, עם נהג רובוטי בשם ג’וני.
נהגים רובוטיים כאלה מבטיחים להיות תמיד מעודכנים בתנועה, לא לנסות לרמות אותנו במונה ולתת לנו לנסוע קצת בשקט – משהו שאי אפשר להגיד על רוב נהגי המונית האמיתיים שיצא לנו להכיר (סליחתנו לנחמדים שבהם. גם אתם קיימים ואנחנו מעריכים אתכם!). אז נכון, גורל המונית בסרט לא היה כל כך טוב, אבל בקטנה.
בימים אלה, שחברות רבות עושות ניסויים במכוניות אוטומטיות שיודעות לנסוע לבד, לא נופתע לראות מוניות אוטומטיות נכנסות לשוק תוך 10-20 שנה. עד אז נמשיך להשתמש בגט טקסי ונקווה לנהג מנומס.
