מוגש באמצעות אור שאוליאן, שף מקצועי, שמשמש גם כשף פרטי. עם שנים רבות של ניסיון במסעדות הטובות בארץ, שף שאוליאן ישמח להגיע אליכם כדי לבשל לכם ארוחה טעימה ובריאה בהזמנה אישית, או כדי ללמד אתכם איך לבשל בסדנאת בישול מעוררת תיאבון.
יש סיכוי סביר שאתם קוראים את המאמר הזה בעבודה – לפני או אחרי ארוחת הצהריים, עם עוגיה שלקחתם מהמטבח או אפילו עם כוס משקה קל ביד. אם זה נכון, אז יש סיכוי סביר שבקרוב או אפילו ברגע זה ממש אתם אוכלים משהו שהייתם מעדיפים לא לאכול. משהו כמו…
שלאק
בכל גן יש אחת כזאת – אמא שרוצה שהבן שלה יאכל רק אוכל בריא ממרכיבים טבעיים. גם תעשיית הממתקים הבינה שיש שוק לממתקים ממרכיבים טבעיים, ולכן אימצה את השלאק.
אם תבדקו את המרכיבים של סוכריות גומי, תגלו שכמו ממוצרי המזון הרבים אחרים הן שמכילות חומר בשם “שלאק”. ויקיפדיה מתארת את תהליך יצירת השלאק בלקוניות האופיינית לה, ומסבירה ש-“שלאק הוא פולימר טבעי המיוצר על ידי חרקים קטנים. נקבות החרקים מוצצות שרף מהעץ עליו הן חיות, מייצרות מהשרף בתוך גופן חומר פלסטי דביק, מוסיפות לו 3%-6% שומן מתוך גופן, ופולטות את הסטיקלאק כחומר הגנה מפני מזיקים וכדבק העוזר להן להצמד אל פני העץ”.
ויקפדיה לא מסבירה מאיזה צד בדיוק הן פולטות את החומר, אבל די ברור שזה לא משהו שהיינו רוצים לאכול אם היתה לנו ברירה. לא רק זאת, אלא שהחרקים הנ”ל מטילים ביצים בתוך החומר, וכשמגרדים אותו מהעץ חלקן נשארות בתוכו – מה שאומר שכנראה יש בשלאק גם חתיכות של חרקים. יאמי.
אם אתם תוהים אם אתם יכולים להפסיק לאכול את זה, אתם בטח תתצטערו לשמוע ששלאק הוא חומר נורא נפוץ שקיים כמעט בכל דבר מבריק – החל מסוכריות ועד טבליות תרופות. למעשה, אפילו פירות וירקות לא בטוחים מפני שיירי חרקים – תפוחים מצופים באופן קבוע בשלאק, כדי להיראות מבריקים ומושכים יותר.
קרמין
אם עדיין לא התחלתם לחשוד בכל מזון שמכיל “מרכיבים טבעיים”, כדאי שתמשיכו לקרוא.
ברשימת המרכיבים של כל דבר צבעוני ומלאכותי תמצאו את המרכיב “צבעי מאכל”, והמהדרין יוסיפו שזה “צבע מאכל טבעי”. אחד מצבעי המאכל הטבעיים הפופולריים ביותר הוא E120, הידוע גם בתור קרמין. מהו קרמין? קרמין הוא צבע מאכל אדום שמופק מכנימות עץ אדמדמות, ותהליך היצור מתואר בחינניות ע”י וויקיפדיה – “כדי להכין קרמין טוחנים את כנימות הקוצ’יניל לאבקה, ומרתיחים אותה.” כלומר, בניגוד לשלאק שרק הכיל שיירי חרקים ויצא מאיזשהו צד של החרק הנ”ל, קרמין הוא פשוט חרקים טחונים.
במה יש קרמין? כל דבר אדום – יוגורוט תות, למשל, לא מקבל את הצבע מעורר התיאבון שלו מהתותים המפוזרים בו, אלא מאבקת הג’וקים הזו. מוצרים נוספים שכוללים קרמין הם גלידות, סוכריות, מיצים ואפילו קמפארי. אם תשתו מספיק מהאחרון, אולי תשכחו מה נותן לו את ציבעו.
יאם!
דבק בשר
ומחרקים אנחנו עוברים לחיידקים. מכירים את הביטוי “כשחוטבים עצים עפים שבבים”? אז כששוחטים פרה ומנקים ממנה את כל הנתחים העסיסיים, נשארת כמות די גדולה של חתיכות בשר קטנות על העצמות. את חתיכות הבשר הללו אפשר למכור בתור מה שהן לשימושים שונים או בתור בשר טחון, אבל משווקים חמדניים שרוצים להרוויח עליהם יותר מצאו דרך מתחוכמת להפוך אותן לסטייקים – כל מה שצריך זה דבק בשר.
טראנסגלוטמינז, המכונה בחיבה “דבק בשר” על ידי אלו שמחבבים אותו כי הוא ריווחי ביותר, הוא אנזים שאחראי לפעולת קרישת הדם.
לצרכי מאכל, הוא מגיע בצורת אבקה דקה שמאפשרת לקצבים להדביק נתחי בשר קטנים לכל צורה שהם ירצו בקלות מפתיעה – כל עוד הם משגיחים לא לנשום את האבקה, דבר שיגרום לריאות שלהם להדבק. אם יצא לכם פעם לאכול סטייק שבמרכזו היה פס שומן קשיח וצמיגי, סביר מאוד שפס השומן הזה היה דבק בשר. מלבד הטעם הדוחה, דבק בשר מחבר בין חתיכות קטנות שנחשפו לאוויר ומכילות כמויות גדולות מאוד של חיידקים ווירוסים. החיבור מאפשר מצע גידול אופטימלי לאותם חיידקים, ומאפשר להם להפוך לזיהומים של ממש הרבה לפני שאתם זוכים לבשל או לטעום אותו. אלו שמעדיפים את הסטייק שלהם נא עלולים לקבל איתו הפתעות שלהן הם לא ציפו. יאמי.
