מה אנשים רוצים? הם רוצים להיראות מהמם על שער מגזין. ללא פגמים, צלקות, קמטים או שקיות מתחת לעיניים. מה שאנשים כנראה לא רוצים זה לראות את האדם כמו שהוא. לפחות אם מסתמכים על התגובות בנושא השער האחרון של השחקנית מילה קוניס, המאורסת לאשטון קוצ’ר ונמצאת בהריון, במגזין “מארי קלייר” שיצא בחודש יולי.
ראו גם: נשים צפו בתמונות שלהן לפני ואחרי פוטושופ וכך בחרו
מי שעוקב אחר הדיון באינסטגרם נתקל בתגובות בנוסח: “פוטושופ רע”, “איפור עיניים מחריד”, “נראית כמו מישהי שעומדת להתעלף”, “נראית כמו אחת שצריכה לישון”, “היא נראית כל כך זקנה ועייפה”, “היו לה ימים יפים יותר”, “נראית כמו מישהי גוססת מבחילות הריון” ובגדול, לא חסרו תגובות שעפו באכזבה על הפנים של מילה. על פניו, חשבתי שעל פי הסטנדרטים שאנחנו רגילים לראות, באמת לא היה מזיק קצת קונסילר ואין זה השער היפה ביותר שלה אבל עדיין מדובר בבחורה צעירה ויפה.
מה עמד מאחורי כל התגובות הלא מרוצות ועוד מבחורות בעיקר? הרי נשים כל הזמן בוכות שאין ריאליזם במגזינים והנה, כשהאמת מוגשת להן במנות קטנות הן מתקוממות. פה ושם היו כמה שאהבו את השער שחשף שני קמטי חיוך קטנים וחשבו שזה מרענן שלא מחקו לה את הפרצוף בפוטושופ הנפוץ במגזינים ועדיין, הרגשתי שאין גבול לצביעות של נשים כלפי הרצונות שלהן.
איזה מסר הן מעבירות כשהן טוענות שמילה נראית “זקנה”? איך אשה עם קמטי חיוך וקצת שקיות מתחת לעיניים אמורה להרגיש? ממתי קמט חיוך קטנטן הפך ל”זקן”? אם נניח מילה הייתה קוראת את התגובות אולי הייתה מתחרטת שלא עברה פוטושופ רציני יותר. ובפעם הבא היא תדרוש עיבוד משמעותי יותר על השער.
בעקבות תגובות כאלו באמת לא קשה להבין שאנחנו חברה שעברה שטיפת מוח. מרוב שמציגים לנו כוכבות ללא פגם, אנחנו כבר לא מסוגלים לראות פרצוף אמיתי. כמה מאכזב לדעת שבפועל, יש נשים שרוצות להיראות מושלמות ולא אנושיות.
ועוד מילה: קוניס ההרה מסבירה אצל ג’ימי קימל מה בדיוק דפוק אצל גברים שמכריזים “אנחנו בהריון”:
