“מקור העולם” (L’Origine du monde) זה ציור של הצייר הצרפתי גוסטב קורבה בשנת 1866. על פי קורבה, מקור העולם הוא איבר מין נשי, שמצוייר בפירוט מלא ובקלוז אפ מרשים בצבעי שמן על קנבס. הציור הזה תלוי היום במוזיאון האמנות Orsay שבפריז.
ראו גם: כמה מהר תמונת עירום יכולה להתפשט באינטרנט?
אמנית צעירה מלוקסמבורג ביקרה לאחרונה במוזיאון במטרה להציג למבקרים את האמנות הפרטית שלה. לגישתה, הדבר האמיתי כנראה טוב יותר מהדימוי, ולכן, היא התיישבה ברגליים פשוקות וללא תחתונים מתחת לתמונה הנועזת – וסיפקה למבקרים הצצה נועזת לא פחות.
אנשי המוזיאון לא התרשמו מהמיצג האמנותי הזה. היא הספיקה לשבת שם כחמש דקות כשאנשי אבטחה התרוצצו סביבה וניסו לגרום לה לעזוב באיומים שיקראו למשטרה. המבקרים, אגב, אהבו את המיצג החדש, ומחאו כפיים לאמנית החשופה.
ההתרחשות כולה תועדה בווידאו (מטושטש ועם קריינות מוזרה, כי בכל זאת, אמנות). הצפייה לא מומלצת במקום העבודה. לטובת הסקרנים צירפנו גם את “מקור העולם” מתחת לסרטון.
אם הבוס יתפוס אתכם מסתכלים בתמונה הזו אתם יכולים להרגיע אותו ולהסביר שבניגוד לאישה החשופה שבסרטון, הציור עצמו הוא יצירת אמנות לגיטימית. יחי ההבדל הקטן.
Une artiste expose son sexe sous «L’origine du… by quoi2news
דרך quoidenews
גל מור היקר,
לפני שאתה מחליט להוציא כתבה או פוסט או מה שזה לא יהיה על מיצג אמנות ולשווק אותו כפורנו ״לא בעבודה/במשרד״, (מה שגורם לי לחשוב שאין לך קשר ישיר כלשהו לעולם האמנות בכלל ולביקורת אמנות בפרט) חשוב שתחקור עליו, ולא רק תצפה בסרט הקצר.
המטרה של האמנית היתה, לא לבצע פעולה אימפולסיבית וליצור פרובוקציה בלבד אלה למעשה להתכתב עם עבודתו של גוסטב קורבה ולהישיר מבט אל מקור העולם.
אצטט את האמנית דבורה דה רוברטיס על המיצג שלה – “כשאנחנו מביטים בציור של אישה עירומה, אנחנו מרגישים בטוחים. אנחנו מציצים לדמות האישה העירומה בציור, וטוב לנו שהיא לא מחזירה לנו מבט. אבל מרגע שהציור מתעורר לחיים, אנחנו כבר צריכים להתמודד עם המון דברים. אנחנו נבוכים ומתוחים – ותחושת הביטחון שהיתה לנו בזמן שרק הצצנו מתערערת”.
ובקיצור, לראות גם פנים. לא להסתתר מאחורי חיתוך של איבר המין ומעט בטן, להישיר מבט אל מקור העולם, אל האישה.
להבא כשאתה מתכוון לבקר אמנות, תעשה מחקר קטן, תתייעץ עם אנשים מהעולם הזה ותנסה לראות את התמונה המלאה.
אם היית נולד למאה ה-19, כשציורו של גוסטב קורבה ראה אור לראשונה, היית מגיב ככל הנראה בצורה מאוד דומה לאיך שאתה מגיב על עבודתה של דה רוברטיס. (אינני משווה בין השניים, אבל אמנות יכולה אכן להתפס כפרובוקציה למי שאינו טורח לנסות להבין אותה)