כשהביולוגים הימיים באוסטרליה מצאו שבב איתור שבמקור הוצמד לכריש לבן ענק באורך של כמעט שלושה מטרים לאחר שזה נסחף לחול הים, הם לא הבינו מה קרה שם.
הכריש הלבן הוא טורף על, אף חיה ימית אחרת לא מתקרבת אליו מרוב פחד – ולמרות זאת, ההוכחות בשטח הראו אחרת: משהו טרף את הכריש הלבן בשלמותו, והשאיר אחריו רק את השבב הקטן.
אך מה יכול לטרוף את הטורף הענקי הזה? על פי הנתונים של המדענים, הכריש נגרר לעומק של כמעט 600 מטרים ברגעים האחרונים לחייו. לפי נתוני החום ששמורים בשבב, כשהגיע לעומק זה נטרף הכריש, ואז השבב נכנס למערכת העיכול של הטורף. לאחר כמה ימים הוא יצא משם כדרך הטבע, ואז צף בחזרה אל החוף.
מי היה אמיץ מספיק וגדול יותר כדי לטרוף את הכריש הגדול הזה? האם זו מפלצת תת-ימית שהגיחה מהמעמקים כי היא חשקה בחטיף? התשובה, בסופו של דבר, קצת פחות מרגשת – אבל עדיין מרתקת.
את הכריש שלנו טרף, על פי העדויות, כריש לבן אחר, רק גדול יותר. המדענים מעריכים שהכריש הנוסף, שיכונה מעתה “הכריש הקניבל”, היה צריך להיות באורך של כמעט חמישה מטרים. כריש בגודל כזה יכול לטרוף בקלות כריש קטן יותר – אך גם יכול להגיע לאותה מהירות של הכריש הקטן וכך לתפוס אותו. מדוע שכריש לבן אחד ינהג בקניבליות כלפי כריש לבן אחר? בדרך כלל, כשכרישים מבחינים שנמצא בסביבתם כריש-סופר-ענק הם מפנים את האיזור מחשש להיקלע לעימות. ייתכן שמדובר בסכסוך על טריטוריה, או משבר רעב מסתורי באיזור שגרם להתנהגות חריגה. הכריש שלנו, ככל הנראה, החליט לא להתפנות – ושילם על כך את המחיר.
המסקנה של הסיפור הזה? לא משנה כמה אתה גדול – תמיד יהיה מישהו גדול יותר שיארוב לך בקרקעית.
דרך Gizmodo | תמונה: Shutterstock
