לא ניתן לדמיין את הכאב של הורה שנאלץ לקבור את ילדו. זה פשוט לא אמור להיות ככה. טרגדיה כזו נוגדת את תחושת הצדק הטבעית. כך במקרה של אתינה אורצ’רד בת ה-12, שנפרדה מהעולם הזה לאחר מאבק ממושך בסרטן העצמות. היא אובחנה בדצמבר האחרון. אתינה גילתה בליטה על ראשה ולאחר זמן לא רב התמוטטה ואיבדה את הכרתה.
ראו: 5 נשים מפורסמות מעוררות השראה שנאבקו בסרטן השד וניצחו
הנערה עברה טיפולים כימותרפיים ממושכים אך ללא הועיל. לבסוף היא הלכה לעולמה לפני כמה ימים. כאשר אביה, דין, עשה סדר בחפציה, הוא נתקל במכתב ארוך בכתב ידה מוצמד לאורך המראה על הקיר. מדובר באמירות המיועדות לאהוביה, בני משפחה המתאבלים וחבריה. תובנות בהן האמינה על החיים הללו, ואותן השאירה מאחור.
נכון, כשהמשפטים תלושים מהקשר הם יכולים להיראות כמו מנטרות קלישאתיות ונדושות אבל האמת אכן נמצאת בתוכן ולאור הנסיבות העגומות, כאשר יודעים מי כתבה את הדברים, הם נראים אותנטים ונחקקים. הנה עיקרי המסרים שלה:
“האושר תלוי בנו”.
“אולי הסוף הטוב אינו העניין אלא הסיפור”.
“משמעות החיים הם חיים מלאי משמעות”.
“תודה על קיומנו, היו שמחים, חופשיים וצעירים לנצח”.
“אתם יודעים את השם שלי, לא את הסיפור שלי”.
“שמעתם מה עשיתי אבל לא מה שעברתי”.
“אהבה היא נדירה, החיים מוזרים, שום דבר לא נשאר אותו דבר ואנשים משתנים”.
“אהבה היא כמו זכוכית, כל כך יפה אבל קלה לניפוץ”.
“כל יום הוא חשוב. תעשו את המקסימום. אתם יכולים לחלות מחר אז תעשו את המקסימום היום”.
“החיים רעים רק אם תעשו אותם כאלה”.
“אם מישהו אוהב אותך הוא לא יתן לך ללכת לא משנה כמה קשה נהיה”.
“החיים מלאי עליות ומורדות. בלי המורדות הם לא שווים דבר”.
“אני מחכה להתאהב במישהו שאוכל להיפתח אליו”.
“החיים הם משחק לכולם אבל אהבה היא הפרס היחיד”.
דרך Buzfeed
