כאשר ההורים של הילדה הקטנה הזו נתנו לה לנהל יומן מצויר, הם וודאי ציפו שהיא תכתוב בו על מה היא למדה באותו יום בגן או מה היא אכלה לארוחת צהריים. בפועל, מה שהילדה חיברה זה סיפור אחר לגמרי, שיכול להיות יופי של בסיס לסרט אימה.
עוד: ילדה קטנה כתבה את מכתב הפרידה המושלם
ביומן מספרת הילדה על ליסה, החברה הדמיונית שלה שהיא רוח רפאים ולא מהסוג המתוק של קספר. אף אחד לא יכול לראות את ליסה, ואולי על כן היא הפכה לחברה הכי טובה של הילדה הזו, ועזרה לה ברגעים קשים בחיים. או אולי היא זו שגרמה לרגעים הקשים האלה? מהסאבטקסט של הסיפור ומהציורים שמצורפים לטקסט – ליסה היא בין הישויות הכי מפחידות בעולם:
זו ליסה. היא החברה שלי. אמא ואבא לא יכולים לראות אותה, ובגלל זה הם אמרו לי שהיא חברה דמיונית. ליסה היא חברה נחמדה.
היום רציתי לשתול פרח בגינה. ניסיתי לשתול אותו בארגז חול, אבל ליסה אמרה שזה המקום בה אבא שלה ישן, אז במקום זה שתלתי את הפרח בעציץ קטן.
היום ליסה באה איתי לבית הספר. הבאתי אותה כדי להציג אותה בפני הכיתה, אבל גברת מונרו כעסה מאוד כי היא לא יכולה לראות את ליסה. ליסה היתה כל כך עצובה, שהיא החליטה להחביא את המחק של הלוח.
אתמול היתה מסיבת יום ההולדת שלי. אמא הזמינה פיצה אבל אף אחד לא בא. ליסה אמרה שהיו אנשים שבאו למרפסת ועזבו. אבל הם השאירו מתנות. קבלתי שלוש ברביות וכמה נעליים וחמש דולר. ליסה ואני שיחקנו עם הברביות.
גברת מונרו לא נמצאת היום. למחליפה שלה קוראים גברת דיגמן. היא יפה ונחמדה ונותנת לנו לאכול חטיפים אחרי שאנחנו כותבים ביומן. הלוואי שגברת דיגמן תשאר המורה שלנו תמיד.
אתמול ליסה ואני יצאנו להליכה ארוכה עד שהירח עלה. אבא ממש כעס ואמר שליסה טפשית ומזוייפת. ליסה היתה כל כך עצובה ומיואשת. היום היא לא הגיעה לבית הספר, אבל גברת דיגמן אמרה לנו שגברת מונרו לא תחזור.
אבא היה אתמול בעבודה כל היום. הוא אפילו לא חזר לארוחת ערב. היום הוא עדיין בעבודה. אמא ארזה לי פודינג לארוחת צהריים היום. אני הכי אוהבת פודינג.
אני מתגעגעת לליסה. אבא מאוד עסוק בעבודה. הוא לא חזר הביתה בסוף השבוע. אמא כועסת עליו. אני הולכת לכתוב לליסה מכתב.
ליסה היקרה, אני מתגעגעת אלייך. בבקשה תחזרי. אני מצטערת שאבא שלי היה רשע. את החברה הכי טובה שלי.
ליסה חזרה אתמול. היא אמרה שהיא מצטערת שהיא עזבה, ואמרתי לה שאבא לא יחזור הביתה יותר. ליסה אמרה שגברת מונרו והוא ישנים, בדיוק כמו אבא שלה. אני מקווה שהם יתעוררו בקרוב.
היומן המצויר הזה מופץ ברשת, ויש סיכוי מצוין שהוא מפוברק או סאטירה נהדרת על הפער בין העולם התמים של הילדים כפי שהמבוגרים רואים אותו לבין המציאות הסדוקה שהוא באמת. ועדיין, הסיפור עצמו ובמיוחד הדרך בה הוא מועבר נהדרים, ומצליחים לגעת בפחדים מאוד בסיסיים שיש לכל אחד מאתנו לגבי דברים שילדים יכולים לראות ומבוגרים מעדיפים שלא.
דרך Viral Nova
