השבוע פרסם המדען הראשי ברשתות החברתיות תמונה ובה הוא מודיע על הסכם עם חברת הזרעים מונסנטו. רבים בקהילה לא נותרו אדישים והגיבו בדאגה ובזעם על העניין.
ישנה עצומה נגד המהלך (הלינק כאן)
במה בעצם מדובר?
מונסנטו הינו תאגיד ענק בן למעלה ממאה שנים, שהחל את דרכו כיצרן כימיקלים. מוצריו הישנים כללו את הDDT ואת agent orange, רעל ששימש במלחמת ויאטנם.
בעשורים האחרונים מונסנטו שינתה כיוון והחלה להתעסק בחומרי הדברה, המפורסם שבהם נקרא ראונד-אפ (round-up). כשטכנולוגית ההשבחה הגנטית הבשילה, מונסנטו הייתה בין הראשונות שאימצו אותה והחלו לפתח זרעים שעמידים בפני חומר ההדברה שברשותם (המכונים round-up ready). כל המוצרים שלהם מוגנים בפטנטים, ולחברה יש סוללת עורכי דין שתובעת כל מי שעשוי לסכן את הפטנט, ותקציבי עתק לשלם לחברות לוביינג שיקדמו חקיקה שמשמרת את מעמדה המונופוליסטי.
לכאורה, המוצרים שלהם מציעים פתרון מצויין – חקלאים מסוגלים להדביר באופן אפקטיבי את השדות שלהם, כך שלא יצמחו בהם מזיקים. שדות ללא מזיקים מאפשרים זריעה צפופה יותר ותנובה גבוהה יותר לחקלאי. החקלאי מרוויח תפוקה גבוהה יותר עבור עמלו, ומונסנטו מוכרת שני מוצרים בבת אחת – מדביר וזרעים.
בפועל, ישנן מספר בעיות עם זרעי מונסנטו – זרעים שנשתלו מפסיקים להיות פוריים לאחר דור או שניים. כתוצאה מכך החקלאי הופך להיות תלוי לחלוטין במונסנטו לאספקת הזרעים, מה גם שהקרקעות המודברות מעכבות צמיחה של גידולים שאינם עמידים לחומר ההדברה.
בנוסף, הזרעים של מונסנטו מעודדים גידולים חד-תרבותיים (מונוקלצ׳ר), שהסיכון שבהם הוא שנגיף מסויים שתוקף את הצמח עלול להשמיד את כל הזן, ובהעדר מגוון ביולוגי לא תתקיים עמידות לנגיף.
חקלאים רבים התקשו להתמודד עם התלות הזו, והגיעו לכדי פשיטת רגל והתאבדות. בהודו, מגדלי כותנה רבים שעשו שימוש בזרעי מונסנטו (bt cotton) נקלעו לקשיים כלכליים ושיעור ההתאבדות בקרבם גבוה מאוד.
מונסנטו הייתה מעורבת במספר גדול של תביעות, כתובעת וכנתבעת, מול חקלאים. סיפור שעלה לכותרות על חקלאים שנתבעו בעקבות המצאות צמחי מונסנטו בשדות שלהם (למשל, במקרה והופרו ע״י צמחי מונסנטו משדות שכנים) נדחה לחלוטין ע״י החברה (הודעה כאן). עם זאת, ישנו המקרה המפורסם ביותר הוא החקלאי הקנדי שמייזר שנתבע על ידי מונסנטו על שימוש בזרעים המהונדסים גנטית שלה.
כתוצאה משלל הנושאים שהוזכרו (ועוד), מדינות רבות מנעו גידול של זרעים מהונדסים ובפועל גירשו את מונסנטו משטחן, בינהן איטליה, צרפת, יפן, סין, שוויץ, לוקסמבורג ועוד.
חשוב לציין, שהבעיה אינה בהכרח שינוי גנטי של המזון (GMO). בני אדם עסקו בהשבחת זנים במשך אלפי שנים, והנדסה גנטית היא עוד טכנולוגיה שאנו רק מגרדים את קצה הפוטנציאל שלה ליצור שפע, ועדיין לא מבינים את מכלול הסיכונים שהיא מביאה עימה. ספציפית למונסנטו, הבעיה היא בטקטיקות הדורסניות של החברה ובהסתמכות האגרסיבית על חומרי הדברה על מנת ״לנעול״ את השוק.
למשל, בתקציב ארה״ב ב2013, הלובי של מונסנטו הצליח להשחיל סעיף שמונע מהמדינה לאכוף צווי בית משפט שעשויים להחליט שזרעים מסויימים הם בלתי חוקיים. בכך, מונסנטו הגנה על עצמה מפני חשיפה לתביעות בבתי משפט. החברה הואשמה בשוחד באינדונזיה, ושילמה קנס מגוחך ביחס לרווחים, באופן שאינו מהווה הרתעה אמיתית.
מעטות הן ההתייחסויות החיוביות למונסנטו. היא נתפסת כחברה הרסנית, דורסנית, שמעוניינת להשתלט על אמצעי הפקת המזון ולמנוע מאנשים את היכולת לגדל את האוכל בעצמם. העובדה שממשלת ישראל מחבקת גוף שכזה בידיים פתוחות, בלי התייחסות לביקורת המושמעת היא סימן לבורות, הזנחה או איוולת.
לקריאה נוספת:
ערך מונסנטו בוויקיפדיה
העמוד בנושא מונסנטו באקו-וויקי בעברית
סרטים בנושא:
ואם אתם רוצים להכיר אלטרנטיבות לגידול עצמי, יש את ״זרעי קדם״ לדוגמה.
