יש כמה דברים שאדם צריך לעשות לפחות פעם אחת בחיים: ללכת למשחק בייסבול, הוקי, כדורסל, הצגת תאטרון קונצרט, ומופע רוק מסתבר. זו היתה פעם ראשונה לי שהלכתי למופע במועדון ולא באולם עם שורות מסודרות …..
עקב אתגר פיזי, אני בדרך כלל נמנע מאירועים מהסוג הזה , הסוד כמו תמיד הוא להגיע מוקדם לפני ההמון. יש לציין יש חניה מוסדרת, הנגישות היא נוחה מאוד. מי שלא אוהב לשלם בכרטיס אשראי שיביא מזומן כדי להנות מהתפריט של הזאפה.
אוכל לכתוב על הקשר הישיר לדעתי בין: “לא עובדת בשביל אף אחד” ו”ליפגלוס” שניהם בעצם מדברים על עצמאות לדעתי, הראשון עצמאות אינדבידואלית השני, מצאית העצמאות כאשר יש יותר מאינדיבידואל ויש אחריות.
אני מעדיף ללכת בכיוון אחר, אם היו שואלים אותי בשתי מילים איך הייתי מגדיר את ההופעה אני אומר: פרופורמרית מקצוענית . וזה אומר הכל!
אולם מעבר למקצוענות, סי היימן, היא אומן מעורב, האנרגיות שעוברות בינה ובין הקהל ממנה ואליו הן מהממות ועוצמתיות. בעצם מתנהל לכל הערב רב שיח הכולל 4 משתתפים: סי, הלהקה, הקהל, והשירים, החדשים והישנים יותר,
הישנים יותר מביאים מסר מן העבר בלבוש של ביצוע חדש. ליאת רוזנברג על הכינור מראה שהכלי הזה הוא לא רק בשביל בטהובאן ומוצרט אלא גם בשביל ביצועי רוק כמו אלה של סי.
כדאי כדאי- התעדכנו בעמוד של סי על תאריכי הופעות
