מתברר שזה לא מובן מאליו להיות בעלת טור בימים אלה. נשים בעלות דעה הן עוף נדיר בעיתונות הלא נשית. כן, גם ב-2014 קולן של נשים בתקשורת הישראלית הוא מיעוט. מי היה מאמין לאן לא התקדמנו.
הן יככבו בתור טלפרומטרים אנושיים ויצוגיים על המסך אבל בהרצאות, כנסים, פאנלים, טורים אישיים ובכל מקום שרוצים דיון “רציני”, לא ממש תיתקלו בנוכחותן. איך שלא נסובב את זה, כשרוצים לדון בביטחון, פוליטיקה וכלכלה יחס הגברים יעלה על חשבון הנשים.
כשרוצים חוות דעת על ליפסטיק, הורות, תרבות ובידור תזכו לשמוע פנינים נשיים. לפני כמה זמן נתקלתי בפאנל רווי טסטוסטרון שריצד על המסך ב”אולפן שישי”. אמנם, יונית לוי הייתה שם כדי “לשבור את הקרח” (אירוניה שכזו) אבל כולם סביבה היו גברים. אם לא סופרים את המתרגמת לשפת הסימנים בעיגול הקטן. כנראה שזה היה ממש מאתגר לאתר אשה שתתרום את הזווית שלה לדיון. אולי בעיני מקבלי ההחלטות שם למעלה נשים עסוקות בלנקות פאנלים ולכן אינן זמינות כדי לככב בהם.
כאשר אנחנו מתייחסים לגברים בתקשורת, הכוונה היא לרוב לאותו פס יצור מתנשא של דמויות מהז’אנר המצוי “שמאלני-אשכנזי-מבוגר”. ההגמוניה השלטת בתקשורת משמרת את אותם קולות, חלקם מעניינים וחלקם ממש לא. התוצאה היא ברנז’ה שכותבת לברנז’ה. רציתם פלורליזם? חפשו אותו באפיקומן של פסח הבא. נראה שתמיד קל יותר לגייס את אותם פרצופים מאשר לבנות כשרונות חדשים רעננים ועוד נשיים. שיהיה ברור, אף אחד לא עושה טובה בכך שהוא מביא אישה לדיון כזה או אחר או נותן לה טור בשם “אפליה מתקנת”. באמת שאין צורך בפוליטיקלי קורקט מאולץ. זה רק יעליב את האינטליגנציה שלנו.
אישה לא צריכה לקבל ביטוי רק כי היא אישה. כמו שדרוזי לא אמור לקבל פינה רק כי הוא דרוזי ואתיופית רק כי אתיופית. מה שאמור לעניין אותנו זו שאלה עניינית בלבד: האם האנשים המוכשרים, המקצועיים והמעניינים ביותר בתחומם מקבלים במה? נשים כמו גברים אמורות לככב בכלי התקשורת רק אם יש להן ידע, ניסיון, תובנות ודעות מעניינות. מגדר לא אמור להיות שיקול. אבל נראה שמקבלי ההחלטות קצת עצלנים כמו גארפילד אחרי מנת לזניה כי כן מסתובבות בחוץ נשים חכמות שמסוגלות, תחזיקו חזק, לכתוב! ולהתבטא! בשלל תחומים רציניים. פשוט לא פנו אליהן. גם אין חיה כזו “כתיבה נשית” ו”כתיבה גברית”. יש כתיבה טובה או לא טובה. מעניינת או לא מעניינת. ותרגישו חופשי לשלוח את זה בכתב לכל העורכים.
דף הפייסבוק “אלבום הפאנלים הגבריים הגדול” נוגע בנקודה חשובה ולא נעימה עד מאוד. יוצרת העמוד, שיר נוסצקי, מדגישה באמצעות תמונות את יחס הגברים והנשים כפי שבא לידי ביטוי באירועים, פאנלים, כנסים או מגזינים. הצצה בדף רק מזכירה לנו כמה לא מאוזנים יחסי הכוחות. אז איך נולד הדף הזה? “לפני כחודשיים ישבתי בכנס נדל״ן של גלובס”, נזכרת נוסצקי, “ואחד אחרי השני עולים יאיר לפיד ואורי אריאל וחליפות נוספות שאינני זוכרת את שמן, ופתאום פאנל של 6 גברים ללא אשה אחת אפילו. ואז עוד פאנל עם לא פחות משבעה גברים ואפס נשים על הבמה. הדהים אותי איך נושא שנוגע לכולנו כמו נדל״ן נשלט לחלוטין על ידי גברים, הקשר היחיד של אשה לבית זה שהיא אמורה לנקות אותו?”.
“זה די מדהים איך אין עיתון, אתר או ערוץ שלא תפתחי ברגע נתון ולא תראי בו רוב גברי מובהק. גם תוכניות ומדורים בעלי עורכת אשה. אחד הפוסטים בעמוד הדגים את הנקודה הזאת בדיוק, כשביום אקראי פתחנו את ארבעת העיתונים המרכזיים בישראל ו100% מכותבי הטורים בהם היו גברים. אחת הבעיות היא שאנחנו רוב, וזה שהיצוג שאנחנו מקבלות הוא כמו של ג׳ינג׳ים או של מתים משבץ מוחי לא ישנה את העובדה הזאת. זה מטורף בעיני שאת חוסר הצדק הזה מובילים מי שאמורים להיות בעלי התפיסה החברתית המתקדמת והמודעת ביותר – עורכי עיתונים ואנשי אקדמיה. איך הם חושבים שמדובר באיזוטריה והתקטננות”.
1. מעריב השבוע: 24 גברים. 7 נשים
בוקר טוב ומזל טוב לאלי עזור, שהבוקר קיבלנו את “מעריב השבוע” שלו. מבין 31 הכותבים בעיתון (לא כולל “המגזין”) נספרו 7 נשים, מתוכן 3 כותבות בכלל של גלובס, ו-1 שהיא מרואיינת שקיבלה בוקסת מומחית.
2. כנס גבעת חביבה: 16 דוברים. 4 דוברות
כנס גבעת חביבה ה-2 לחברה משותפת مؤتمر جفعات حبيبه الثاني יתקיים בסוף החודש תחת הכותרת: מפתחים חברה משותפת בישראל. חברה משותפת, לתשומת לבכם חברים, כוללת גם נשים. ואיך יש לנו כבר תמונות של הדוברים מהכנס תשאלו? או, את כדור הבדולח שלנו נשאיר לפעם אחרת – הפעם פשוט צירפנו לכם תמונות מהכנס הקודם של גבעת חביבה. כן כן – גם שם, מסתבר, לא היתה חברה משותפת.
3. ליברל: 12 כותבים. 0 כותבות
אם חשבנו שהיחס של כותבת אחת על חמישה כותבים במגזין החדש ליברל – Liberal הוא מספיק גרוע (ואף מילה על עמנואל רוזן) אז עם השקת המגזין התגלתה תמונה חמורה בהרבה: מתוך כותבי הטורים, כנראה הכובע היוקרתי ביותר בעיתונות, יש 100% גברים. 100%. אלף שפשופי עיניים לא שינו את התמונה הזאת – בליברל לא מצאו אפילו כותבת אחת ראויה להיות בעלת טור.
4. כנס תלמים: 5 גברים. 0 נשים
מארגניו של כנס תלמים של מפלגת העבודה – העמוד הרשמי טוענים שהם פנו ל-3 נשים שלא יכלו להשתתף ואז נגמרו להם הרעיונות לנשים נוספות. זהו – מסתבר שיש בכ-ל הארץ רק 3 נשים שמתאימות לדבר על הנושא הכה איזוטרי “פתרונות אפשריים ליחסי ישראל פלסטין”.
5. אולפן שישי: 27 גברים. 3 נשים
אולפן שישי לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות כבר שנים רבות. והטעם? חמוץ במיוחד. לאורך שעה ורבע של מהדורת החדשות המרכזית יכולתם לצפות ב-3 גברים באולפן ( דני קושמרו, רוני דניאל ואמנון אברמוביץ) לצד רינה מצליח אחת.
היחס בכתבים היה אפילו גרוע יותר: 7 ( אילן לוקאץ, שי גל,ברהנו טגניה, אוהד חמו, אלון שני, יוסי מזרחי וטל שגיא) לצד עמליה דואק.
6. המורה של המדינה: 12 גברים. 2 נשים
פאנל שתפקידו לשפוט מי הוא המורה של המדינה – התחרות הרשמית או שכדאי אולי להגיד מי היא המורה? נסו להיזכר כמה מורות היו לכם לעומת כמה מורים? כ-80% מתפקידי ההוראה בארץ מאוישים על ידי נשים (בתפקידי הניהול כמובן שהיחס הפוך) וכשהחליטו להעמיד ועדה ציבורית שתנהל את התחרות הזאת, במי בחרו? שוב פעם בגברים.
7. ערב זאפה: 12 גברים. 0 נשים
איפה נטאשה? כנראה עושה סקס עם מוניקה. ערב הופעות של Zappa זאפה ושל Goldstar גולדסטאר עם: 12 גברים: (החברים של נטאשה – העמוד הרשמי – 4, ברי סחרוף, אביב גפן, Maor Cohen מאור כהן, מוניקה סקס – Monica Sex -3, ג’ירפות Girafot -2), 0 נשים (מלבד בשמות הלהקה).
8. “העין השביעית”: 23 כותבים. 5 כותבות
אם במגזין לביקורת התקשורת “העין השביעית” נפלה שלהבת מה יגידו אזובי התקשורת? בין האתרים הבועטים והאמיצים, בנושא ביקורת תקשורת כמובן – 5 כותבות. מתוך 23 כותבים.
