אמריקה כבר מזמן אינה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אבל לעיתים חוסר ההיגיון בתוכה הוא חסר גבולות. אחת התופעות הביזאריות והמקוממות, שפורסמו בגארדיאן, היא שוק של עוסקת ברובים מיוחדים לילדים. מה ששמעתם.
הרובים הללו, הנמכרים בצבעי כחול או ורוד כאילו היו חולצות לבנים ולבנות, מיועדים במיוחד עבור ילדים ונמכרים באלפים. אבל למרות שהם מיועדים לילדים, הם רחוקים מלהיות “רובה צעצוע”. מתברר שהם קטלניים להחריד. במאי שנה שעברה, ילדה בת 8 נהרגה בתאונה מירי רובה “המיועד לילדים” על ידי אחיה הקטן בן החמש בקנטאקי. זה הרגע בו אתם שואלים ובצדק, “אין לילדים הללו הורים?”. מתבר שבמדינות כגון לואיזיאנה ההורים חושבים שזה לגיטימי. אחת החברות המייצרת את הנשק הקטלני מכרה כ-80 אלף רובים. שיא התעתוע זה שהם נמכרים ממש כמו צעצועים תחת השם “הרובה הראשון שלי”. זה נראה כמו צעצוע אבל הכדורים יכולים להרוג ילד אחר. הקץ לתמימות בהחלט.
אז נכון, בארצות הברית אין גבול לטירוף ולטימטום אבל נראה שזו אחת התופעות המבהילות ביותר שצמחו שם. כאשר הצלמת הדנית אן סופי קסטלין קראה על הנושא בעיתון בו היא מועסקת עהיא החליטה לטוס לאמריקה ולאתר את המדינות שמאפשרות את התופעה הזו.
“רציתי לחפש את ההורים שמעניקים רובה כמתנה לילד שלהם”, מספרת קסטלין, “התחלתי בלבקר במטווח ירי באוהיו בו לימדו ילדים לירות. אחר כך נסעתי לקנטאקי, טנסי, לואיזיאנה, טקסס ואלבמה”. הצלמת הסקרנית גילתה שישנם הרבה ילדים המשוטטים בחוץ עם רובים אבל מעט הורים שמסכימים שיתעדו אותם.
“גיליתי שההורים מעבירים לילדים שלהם את החרדות, הפרנויות והפחדים. הילדים מפחדים מזומביז, מפלצות וחיות טרף אבל אין להם פחדים של מבוגרים עד שהם מושפעים מהם”. הצלמת תיעדה את הילדים על רקע בתי בובות ושאר הצעצועים שלה בסדרה של 15 תמונות. כנראה כדי להמחיש את הניגוד בין התמימות לאכזריות. היא מגלה שחלקם החזיקו את הרובה באופן טבעי ואחרים ממש ביימו פוזות של מבוגרים. לצד התמונות, הצלמת ביקשה שבעלי הנשק הצעירים יציירו את הפחדים הכי גדולים שלהם. אחת שירבטה דינוזאור, אחר דובים וכך הלאה, פחדים ילדותיים מול נשק של מבוגרים. היא גילתה במהלך המסע שחלק מההורים לימדו את ילדיהם איך להחזיק את הרובה בזהירות ובאחריות וכי הם מאמינים שצריך פשוט להתגונן מהאיומים בחוץ. אבל עובדה זו לא העלימה את הקושי של הצלמת עם הקונספט השנוי במחלוקת.
נכון, אין מה להיתמם. זה עולם הולך ונעלם בכל הנוגע לרכות ולתום בו. אנחנו מוצפים בסרטים מלאים באלימות ובדם ועדיין, כל עוד זה תלוי בהורה היה מוטב שיחסכו מהילד את הרובים הללו. לא ניתן לצפות מילד קטן להיות אחראי כל כך. במיוחד לאחר שהתברר שהרובים הללו מסוכנים. נקווה שמישהו ירה בתופעה הזו ורצוי דקה קודם.
אבי, בת 8
בנג’מין, בן 7
היילי, בן 6
טאטום, בת 6
דרך ה”גארדיאן”