השם אומר הכל: במשחק הומוריסטי זה מגלמים טיפוסים הזויים, שיעשו הכל כדי למצוא חן בעיני השטן.
מאת יותם אלון
‘להרוג כלבלבים בשביל השטן’ (וויקיפדיה) הוא משחק תפקידים הומוריסטי, סאטירי ופארודי. המשחק עוסק ברדיפה הבלתי פוסקת של שטניסטים – אלו הסוגדים לשטן – אחרי הרג חסרת משמעות של חיות ובעיקר כלבלבים וחיות חמודות נוספות.
בניגוד לרוב משחקי התפקידים, ובהתאם לאווירה שהוא מבקש לעודד, ‘להרוג כלבלבים בשביל השטן’ לא מתייחס ברצינות לעצמו או לשחקנים שמשחקים בו. ספר המשחק מלא בבדיחות ושטויות, והגישה משתקפת בכל משפט. הספר אינו ארוך, אך מסקר נושאים רבים, ביניהם פרטים לגבי היצורים והאנשים בעולם המשחק, כמו גם על השטן בעצמו.
המכאניקה תורמת לאווירה הפארודית, לאכזריות המוגזמת, ומתאימה למשחק מהיר. יש רק 4 תכונות, ופשוט מגלגלים ק6 ומוסיפים את התכונה המתאימה. עברת 7, ניצחת. לא עברת 7, תתכונן לכאב. אפילו אם דמות מתה, ליצור דמות חדשה זה עניין של 5 דקות, והשחקן חוזר מייד למשחק.
דף דמות של ‘להרוג כלבלבים בשביל השטן’ מכיל בין 5 ל-9 שורות. ארבע מתוכן הן התכונות ועוד שתיים הן תיאור כללי. עם זאת, במהלך חייו (הקצרים) הוא עתיד להתכסות בקשקושים חסרי היגיון הנראים כהרהורי טירוף של אדם ש-, ובכן, מוכן להרוג כלבלבים למען תהילתו של השטן.
למרות שהמשחק נדמה כחסר רסן, בו אנשים אומללים מוכנים לעשות דברים נוראים כדי לזכות להערכה מצד השטן, הוא לא מעודד בהכרח זוועות חסרות טעם. אין שום חובה להרוג על ימין ועל שמאל, ומשחק שלם יכול להתנהל ללא אף רצח. מוקד המשחק יכול להשתנות מהרג חסר משמעות לסיפור אמיתי, והדבר תלוי ברצונם של המנחה והשחקנים.
הספר מתאר מגוון רחב של דמויות מנחה, חלקם ידידים, אך רובם אויבים. הוא מתאר גיבורים, אנשי דת משוגעים, חייזרים, מכשפים, שדים וערפדים. הוא כולל גם תיאור אודות ספרי שטניזם שמכילים לחשים וטקסים מוזרים, ומפרט אודות יכולות מוזרות שהדמויות יכולות להפעיל באמצעות רשע טהור.
‘להרוג כלבלבים בשביל השטן’ הוא משחק יוצא דופן, שאפשר לשחק באופן חד פעמי או על פני כמה מפגשים. הקהל הנכון יהנה ממנו מאוד, והקהל הלא נכון ירדוף אחריך ברחובות. כך או כך מדובר בזמן שנוצל כהלכה.
הכתבה בשיתוף כנס “גיבורים”, אירוע משחקי התפקידים והלוח הגדול, שייערך בחול המועד פסח בבית דני, תל אביב.
