בראשית היה הבלוג fuckyeahryangosling והוא נתן לנו את המים hey girl. והאינטרנט היתה, כאילו: “רגע, מה?” וחושך על פני טאמבלר.
הקונספט פשוט: קחו תמונה של השחקן ריאן גוסלינג, הצמידו לה את המילים hey girl והמשיכו את המשפט בצורה מקסימה וחיננית, כיאה לבחור חינני ומקסים כמו גוסלינג.
במקרה הכינותי מראש…
יוצר הבלוג לא תיאר לעצמו שהקונספט יהיה כל כך פופולרי עד שיופקע מידיו, ויועבר לידי האל הכל-יכול, הלא הוא האינטרנט.
מרגע ש- fuckyeahryangosling צבר תאוצה קמו לו ברשת חקיינים רבים. אחד מיתרונותיו הבולטים של היי גרל זה שהוא מאוד נוח ליצירה, ולכן כל מי שיש לו חיבור אינטרנט יכול לעצב לעצמו מים פרטי. ובאמת כך עשו המוני נשים, ויצרו אימג’ים שבהם גוסלינג מדבר אליהן כפי שהיו רוצות. כך קיבלנו את גוסלינג מנחם אחיות במשמרות ארוכות, מבין לליבן של מורות שצריכות להתמודד עם תלמידים כל היום, מדבר עם נוצריות על ישו ועם מוסלמיות על החיג’אב שלהן ועוד כהנה וכהנה. היום חיפוש המונח hey girl יניב תמונות של גוסלינג אבל גם של סלבס אחרים, סלביות, דמויות היסטוריות ודמיוניות, ואפילו כוכבי אנימציה. כל אימג’ נושא מסר אחר. כל אחת והמילים שהיתה רוצה לשמוע.
—
אלא שבחודשים האחרונים חל שינוי. מי שמבלה הרבה זמן ברשתות חברתיות שרוב היוזרים בהן נשים (עוד מישהו? לא? אוקיי, ג’סט מי) ודאי שם לב לזה. נקרא לזה המתקפה הבריטית. ישנם מספר שחקנים בריטיים שפרצו לתודענו לאחרונה והקהילה האינטרנטית הנשית אימצה אותם אל… ליבה… (כן, בואו נקרא לזה “לב”). ואת זה לא אני אמרתי, זה טאמבלר אמר:
—
וכך נולד לו האח החורג והחצוף של היי גרל – הלו דארלינג. הלו דארלינג מאמץ את רוח המים המקורי, אבל לוקח אותה אל מעבר לאגם ומספק לה גוונים בריטיים. הדבר מתבטא כמובן בכותרת המים, אבל גם בתוכן וכמובן בסלבס המייצגים – בנדיקט קאמברבאץ’ וטום הידלסטון – מובילי המהפכה הבריטית.
הבדל משמעותי נוסף בין שני המימים הללו הוא שהלו דארלינג הוא הרבה יותר… איך נאמר… נועז. בעוד היי גרל מתהדר בעיקר בכיתוביות חינניות-מתוקות: “אני יודעת שאת יכולה לעבור את המבחן”, “היתה לך משמרת לילה ארוכה, אז הכנתי לנו ארוחת בוקר”, וכו’, הלו דארלינג לוקח את הקונספט למקומות אחרים לגמרי. בין היתר, ניתן למצוא כיתוביות כמו: “אחרי אתמול בלילה, דארלינג, אני חייב קצת תה וטוסט.” “לא בא לי לעשות כלום בסופ”ש הזה. חוץ מאותך. הייתי עושה אותך.” “דארלינג, מחר בבוקר כל השכנים שלך ידעו איך קוראים לי”.*
—
בעולם בו רוב הדימויים המיניים במדיה מיוצרים על ידי גברים ובשביל גברים (JK, לא באמת. רק שכן באמת. רגע, מה?) זה לא מובן מאליו שיש נשים שלוקחות את המושכות לידיים ובוחרות לבטא את מה שהן רוצות בצורה ברורה במרחב הציבורי. אולי בגלל שהאינטרנט מספק אנונימיות יחסית, הן יכולות לומר בגלוי: “זה מה שאני אוהבת, ככה הייתי רוצה שיתייחסו אלי”, מבלי לסבול מהסטיגמה השלילית שבדרך כלל נלווית לכך, אפילו כשהן מדברות על סקס. לא רק זה, אלא שהן מהר מגלות שהאינטרנט מלא בנשים כמוהן, וזו הסיבה שהלו דארלינג הפך ויראלי במחוזות אינטרנט נשיים הרבה לפני שהמיינסטרים עלה על זה (ולכן, למשל, הוא לא מופיע ב- knowyourmeme.com).
—
בתור בנאדם עצלן, כמובן שעוד לא יצא לי להכין מים כזה. היתרון באינטרנט זה שלא באמת חייבים – חיפוש גוגל קצר וכל אחת יכולה לגלות את המים המתאים לה (ועוד כמה עשרות עמודי טאמבלר). ולנשים שמייצרות את המימים רק נותר לומר:
*רק אומר שמבחינתי, אם בחור רוצה לדבר אלי ככה, כדאי מאוד שהוא ייראה ככה
