טום אטווטר חי על זמן שאול. הוא חולה בסרטן קטלני, שעלול להרוג אותו תוך זמן קצר. אבל לטום אין זמן להפרד בשלווה מחייו. בימים אלה הוא נמצא במאבק כדי לגייס קרוב למיליון דולר כדי לממן טיפול בבתו בת החמש, שחולה גם היא בסרטן.
קוראים מגיבים על “נטופיה”: “לוי ומור עשו עבודה יפה בבניית העולם שלהם, בהמצאות עתירות דמיון, ובתחושה שלמרות שזה עוד לא כאן, זה ממש קרוב” – רן בן נון, ידיעות אחרונות (פרסומת)
קלי, הבת, כבר ניצחה את הסרטן פעמיים – אך המחלה הארורה חזרה פעם נוספת. כדי לשרוד, קלי כנראה תזדקק לטיפול מתקדם בארצות הברית (המשפחה מתגוררת בבריטניה). וכך טום נאלץ לכלות את כוחותיו האחרונים כדי לדאוג לעתיד הלא וודאי של בתו, במקום להיפרד ממנה.
כדי שבתו לא תשכח אותו, טום כתב בשבילה מכתב ארוך ומפורט. סוג של הוראות הפעלה לחיים ללא אבא. התקווה שלו הוא שכך המורשת שלו תעבור לבתו, גם אם בפועל היא תגדל בלעדיו. אתם מוזמנים לקרוא רק תדאגו שיש לכם מספיק טישו ליד השולחן לפני שאתם מתחילים.
קלי היקרה,
אני כל כך מצטער שכבר לא אזכה לראות אותך גדלה כפי שהייתי רוצה. בבקשה אל תאשימי אנשים אחרים או את העולם בכך. חלק גדול בחיים הוא פשוט מזל, והמזל שלי אזל.
הייתי מאוד רוצה שיהיו לי מילים כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר. הייתי מאוד רוצה שלא היה לי סרטן, ואת לא היית צריכה לראות אותי סובל מכאב כפי שאת נוהגת לראות. הלוואי שדברים רבים היו אחרת, אבל הם לא.
לרוב האבות והבנות יש כמה עשורים לנהל שיחות ביניהם מסביב לשולחן האוכל, כשהידיים שלהם מתחממות מכוסות קפה מהביל, בעוד האבא מחלק עצות, והבת מגלגלת את עיניה בחוסר סבלנות. לנו אין את הזמן הזה. לא אוכל להקפיץ אותך לבית הספר ביום הלימודים הראשון, לאסוף אותך אחרי הדייט הראשון איתו, או לחבק אותך כשהלב שלך כואב או לעודד אותך כשאת מסיימת את הלימודים.
אבל כל עוד אבא שלך עדיין כאן, חשבתי שאנסה לתת לך כמה עצות לחיים במכה אחת. אני מקווה שזה יתן לך סוג של נחמה. אני מקווה שהסרטן שלך אף פעם לא יחזור כך שתוכלי לחיות חיים ארוכים, מספקים ושמחים.
בית ספר: כולם יגידו לך שחשוב ללמוד טוב בבית הספר. אני מקווה שאכן תעשי כמיטב יכולתך. אני קיבלתי ציונים טובים בבית הספר, אבל האם זה השפיע על חיי? לא באמת. ללמוד זה באמת חשוב, אבל תדאגי לעשות חיים תוך כדי הלימודים.
בנים: כרגע, את עדיין לא ממש מבדילה בין בנות ובנים, ורואה בכל הילדים סביבך כחברים. זה אופייני לך, כי את ילדה מתוקה. אבל קלי, זה ישתנה כשתגדלי. יכול להיות שבעוד כמה שנים תראי אותם כיצורים מציקים ומסריחים, אבל כנראה שבחטיבת הביניים תתחילי להבין שהם יכולים להיות די נחמדים.
יהיו לך חברים כשתהיי בוגרת יותר – אני מקווה שהרבה יותר בוגרת! – ואני לא אהיה שם כדי לנסות לגלות מה הכוונות שלהם. אז הנה כמה עצות מאבא שלך. זה מאוד קשה לתאר איך זה מרגיש להיות באמת מאוהב. אולי את זוכרת אותי ואת אמא שלך יושבים ביחד על הספה, מתכרבלים וצוחקים. כשהאהבה מבשילה ככה היא נראית. אני מקווה שתהני לגלות את זה.
תמיד בחרי בג׳נטלמנים, בעלי נימוסים וכבוד. דמייני אותם יושבים לכוס תה ומפטפטים עם המשפחה סביב שולחן האוכל שלנו, ואם את חושבת שהם יתאימו – אז מצאת לעצמך בחור מוצלח.
למרבה הצער, הלב שלך יישבר יום אחד. זה כואב כמו הגיהינום וזה בטח ירגיש כמו סוף העולם. אבל בסוף תעברי את זה. ואפילו אם הרומנטיקה לא תעבוד, נסי להיות נחמדה. גם לבנים יש רגשות. לסיום, אם יש לך ידיד שתמיד נמצא שם בשבילך בזמן שהחברים באים והולכים, אל תקחי אותו כמובן מאליו. יכול להיות שממש אכפת לו ממך.
חתונה: פעם נהגתי לחלום על יום החתונה שלך, ותמיד עיניי התמלאו דמעות כשדמיינתי אותך בדרך לחופה לפני שהענקתי אותך לבעלך. לא אוכל לעשות את זה קלי. אני מצטער מתוקה שלי. אבל אביט מעבר לכתפך ביום הזה, ואהיה מאושר ושמח על זה שמצאת מישהו מיוחד שאוהב אותך וידאג לך.
אני תוהה אם תסכימי לנגן שם את מה שאת מכנה ״שיר המשפחה״ (שהוא למעשה השיר I’ll Be There של ה-Jackson 5). השיר הזה היה מאוד חשוב לי, לאח ולאחותי כשגדלנו, ואני מקווה שהוא יהיה חשוב גם לך. אהיה איתך ביום חתונתך ברוחי.
אמא: את ואמא שלך תריבו לפעמים, במיוחד כשתהיי בת נוער. בבקשה זכרי שהיא מעריצה אותך ורוצה רק את הטוב ביותר בשבילך. תני לאמא שלך חיבוק כשהיא עצובה, ועזרו אחת לשניה להתגבר על זמנים רעים אחרי שכבר לא אהיה כאן. כשתגיעי לגיל ההתבגרות, יכול להיות שתחשבי שהחברות שלך צודקות ואמא שלך טועה. אבל היא זאת שצריכה לקבל החלטות קשות בשבילך, והאינטרסים שלך נמצאים בלב שלה הרבה יותר מלכל חברה שאי פעם תהיה לך. התנהגי אליה היטב.
משפחה: אין שום דבר שחשוב יותר מהמשפחה ומהערכים שהיא נותנת לנו. שום דבר.
חברים: התייחסי לאנשים כמו שהם מתייחסים אלייך. תהיי נחמדה לכל מי שעוזר לך, תמיד. בריונות היא דבר נורא – אל תהפכי לבריונית.
חגים וימי הולדת: בחג המולד הראשון בלעדי, הייתי שמח אם אמא שלך ואת תדליקו נר לזכרי למשך כמה דקות. זה יהיה נהדר אם שתיכן תרקדו את ריקוד הקופים ביחד. קפצו ותנענו את הישבן, זה תמיד גרם לנו לצחוק. זה משהו שוודאי יגרום לי לחייך גם מלמעלה. מאוד אשמח אם תוכלי לבקר את ההורים שלי בבוקסינג-דיי. גם להם יהיה קשה.
נתתי לסבתא סו מתנות לכל ימי ההולדת שלך. הייתי מאוד רוצה להיות שם ולראות אותך פותחת אותם. אני מקווה שתאהבי את כל המתנות, כי ממש קשה לי לדמיין אותך בגיל 10, 15, 20. אני תוהה אם עדיין תאהבי את One Direction. אני תוהה אם עדיין תרקדי בחדר המגורים.
קריירה: היית בת שנתיים כשסיפרת לי שאת רוצה להיות ׳נסיכה אסטרונאוטית׳, כדי שתוכלי ללבוש שמלות יפות וגם למצוא כוכבים חדשים. יכול להיות שעכשיו את כבר מבינה שזה לא אפשרי. אבל כל כך הרבה דברים כן אפשריים בשבילך, מותק. עשי את מה שגורם לך להיות שמחה ומה שאת נהנית ממנו. אם תעשי כך, החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים.
נימוסים: זכרי תמיד להגיד בבקשה ותודה. הסיבה שאמא ואני מלמדים אותך כל הזמן נימוסים היא שהם יעזרו לך במהלך החיים. תמיד תהיי מנומסת, במיוחד לקשישים. אף פעם אל תכניסי סכין לפה שלך. זכרי לכתוב מכתבי תודה למתנות שאת מקבלת, ותמיד התנהגי בעדנה והכרת תודה (ותזכרי גם שבדיחות קקי מצחיקות רק כשאת בת חמש!).
לימודי נהיגה: רוב האבות מלמדים את הבנות שלהם איך לנהוג ובדרך כלל גם רבים הרבה במהלך התהליך. למדי לנהוג ברגע שתוכלי – זה יפתח בשבילך את כל העולם. אל תתני לאמא ללמד אותך (סתם צוחק, ג׳ולי!).
תטיילי: זו קלישאה להגיד שלטייל בעולם פותח את התודעה, אבל זה נכון. תחווי כמה שיותר מהעולם, אבל אל תעשי את זה על אופנוע (מסוכן מדי).
תהיי שמחה: את אף פעם לא צוחקת ב-50%. את תמיד צוחקת ב-100%. הצחוק שלך משתלט על כל הגוף שלך והוא מדבק להחריד. אני מקווה שאף פעם לא תאבדי את זה. אין שום תועלת בלבקש ממך לא להיות עצובה כשאלך. אני יודע שתהיי עצובה, נסיכה. הלוואי והייתי יכול לחבק אותך עד שתחייכי שוב. זוכרת את הדובי שקניתי לך פעם? אמרת שאת הולכת לשמור עליו בטוח ולחבק אותו כשאת מתגעגעת אלי. זה רעיון נהדר. את יכולה להרגיש עצובה ולהשתמש בזה ככח מניע לשאר חייך. או שאת יכולה פשוט להיות עצובה. מה שאת מעדיפה.
תהיי נדיבה: בבקשה תרמי לצדקה. עמותות צדקה היו טובות מאוד אליי ואלייך. סביר להניח שתמיד תזכרי את הטיול שלנו לדיסנילנד. אני אף פעם לא אשכח את הדברים שאנשים הקריבו כדי שנוכל לשלם את הטיפולים במקרה שהסרטן שלך אי פעם יחזור. אנשים קשישים שלחו כרטיסי תפילה ושטרות של 10 פאונד שהם לא יכלו להרשות לעצמם. ראשים גולחו, אנשים רצו קילומטרים רבים, אלפי פאונדים גויסו. הכל בשבילך. חשוב שתחזירי את זה. לעשות טוב משמח את הנשמה. אל תשכחי שתמיד יש אנשים שנמצאים במצב קשה יותר משלך. את יכולה לעזור להם.
האמיני במוטו שלך: תמיד המשיכי לנסות. אולי את זוכרת שפעם למדתי אותך שלוותר זה לחלשים. נכשלתי כל כך הרבה פעמים בחיים שלי, אבל אף פעם לא וויתרתי. קלי, אף פעם אל תוותרי.
האמיני בעצמך. בחיים, הרבה אנשים ינסו לשכנע אותך שאת לא יכולה לעשות דברים. את זו שמחליטה. האם את יכולה? האם את רוצה? אתגרים גדולים כוללים סיכונים, אז החליטי בחוכמה. אלה שאמרו לי שאני לא יכול לעשות דברים מסוימים פשוט לא רצו שאעשה אותם. אם את רוצה לעשות משהו, זה כמעט תמיד אפשרי, אז עשי את הטוב ביותר שאת יכולה. אני בטוח שאת יכולה לעשות הרבה מאוד!
אני יודע שתסבי לי גאווה ותעשי משהו אדיר כדי לכבד את זכרי. אני יודע שאת יכולה לעשות זאת – אז תתחילי כבר עכשיו.
ולסיום – תודה רבה על זה שאת עצמך, קלי. תודה לך שאת חולקת לי את הכבוד הגדול ביותר שאת יכולה לתת בכל פעם שאת קוראת לי אבא. את הבת שלי, וזה הכבוד הכי גדול שאי פעם היה לי. תודה שלימדת אותי יותר על אהבה מאשר כל אדם אחר.
תהני מחייך שלך. אל תרוצי דרכם. אחכה לך תמיד.
כך האהבה שלי, תמיד, היא עבורך ובשביל אמא.
אבא.
כאן אפשר לתרום לטובת הטיפול של קלי.
דרך: Viral Nova
