לפני כשבוע הושק הקמפיין החדש של חברת ההלבשה התחתונה Aerie, והאינטרנט כולה צהלה ושמחה. על מה ולמה? על כך שהקמפיין הוא, כפי ש-Aerie טרחו לציין שוב ושוב – אמיתי.
הדוגמניות אינן במידה 32! התמונות לא עברו ריטוש! אפילו הכותנה 100%!! ואכן, אם מסתכלים מקרוב ניתן לראות קמט או שניים, את הגוונים הלא אחידים בעור, קעקועים ובמקרה אחד אפילו קפל קטן בבטן.
ואז לפני כמה ימים אמריקן אפרל פרסמו תמונה מתוך קמפיין ההלבשה התחתונה שלהם. בתמונה נראית דוגמנית בת 62, בתחתונים וחזייה, ואמריקן אפרל הוסיפו באינסטגרם את הסלוגן “לסקסי אין תאריך תפוגה” (תודה, אמריקן אפרל! כבר דאגתי שכל הסקסי שלי החמיץ!!).
על פניו, אין שום פסול בקמפיינים של החברות האלו. אי אפשר להיות מה שאי אפשר לראות, ולכן ככל שאמצעי המדיה והפרסום יראו לנו ייצוגים יותר מגוונים של נשים, כך יהיה לנו קל יותר לקבל את העובדה שכל אישה נראית אחרת. בסופו של דבר, אם יהיו מספיק ייצוגים, אולי נשים יוכלו להפסיק להסתכל על הגוף שלהן כעל פרוייקט שמצריך שיפורים ושיפוצים באופן קבוע, ויוכלו להתחיל להקדיש מזמנן לדברים יותר חשובים, כמו פינטרסט.
קוראים מגיבים על “נטופיה”: “נסחפתי לתוך עולם עתידי. מפחיד כמה שזה קרוב” – שלומית אלקורט (פרסומת)
אלא שזה לא מה שהקמפיינים האלו מנסים לעשות. הם לא באמת כאן כדי להוביל את המהפכה שתאפשר לכל אישה לחיות בשלום עם איך שהיא נראית. הם לא צ’מפיונז של דימוי גוף חיובי; הם פשוט הבינו שלקהל היעד שלהם – נשים בעלות הכנסה – נמאס להרגיש רע כשהן רואות פרסומות. החברות האלו לא מובילות שינוי, הן רוכבות על הגל, והן עושות את זה בשביל כסף*.
מה שבאמת גרוע וערמומי והרסני בקמפיינים האלו זה שהם לוקחים נשים יפהפיות, יוצאות דופן, נשים שהעבודה שלהן זה להראות טוב, ושמים עליהן את התווית “אמיתי”. וכשנשים ונערות בבית משוות את עצמן לאותה אישה תחת התווית “אמיתי”, הן תמיד יוצאות כשידן על התחתונה. מי מכיר אישה בת 62 שנראית כמו ג’קי אושאנסי מהקמפיין של אמריקן אפרל? תראו לי אישה בת 23 – הגיל הממוצע של קהל היעד של Aerie – שאין לה אף טיפת צלוליט? אבל מספרים לנו שהנשים האלו אמיתיות, “ואם היא אמיתית”, אנחנו חושבת לעצמנו, “ולי יש עדיין יותר צלוליטיס, יותר קמטים, יותר שקיות מתחת לעיניים, כנראה שאני נראית ממש רע!” (“אפילו כמו אישה אמיתית אני לא נראית!!”)
זה לא הוגן ולא שוויוני שנשים נשפטות על פי מראה חיצוני הרבה יותר מאשר גברים. זה לא הוגן ולא שוויוני שהנשים שנראות באמצעי התקשורת הן, ככלל, רזות יותר, צעירות יותר ויפות יותר ממקביליהן הגברים. זה לא הוגן ולא שוויוני שבפרסומות שקהל היעד שלהן נשים מככבות נשים יפהפיות ובפרסומות שקהל היעד שלהם גברים גם מככבות נשים יפהפיות.
אבל זה שיש חברות שמנסות לשכנע אותנו שהן “לטובתנו”, כשהן בעצם ממש לא? זה סתם מסריח…
*לעשות כסף זה לא דבר רע בעיני, אבל זו גם לא מילת קוד לציניות.
פוסט זה נוצר על ידי חבר בקהילת “חורים ברשת”, בה כל אחד ואחת יכולים ליצור ולהפיץ פוסטים מעוררי השראה. קראו עוד או פרסמו את הפוסט שלכם באמצעות לחיצה על “סיפור חדש”.
