“חכו, הוא מעולם לא הורשע”, “אסור לנו להסיק מסקנות חפוזות מדי”, “צריך לשמור על ראש פתוח – לנושא יש זוויות רבות ואנחנו לא נמצאים בבית משפט”, “גירסת המתלוננת לא בהכרח אמינה וכולם יודעים שאמא שלה משוגעת”.
חדש בחנויות: “נטופיה”, רומן עתידני מאת יסמין לוי וגל מור על רשת חברתית מתקדמת באמצעות מחשבות שנושאת תג מחיר מצמרר. עכשיו במבצע רגע לפני חוק הסופרים (פרסומת)
משעשע היה לראות הבוקר את הדיונים בניוזפיד שלי, האשכנזי ברובו, אודות המכתב הפתוח של דילן פארו, המאשימה את אביה המאומץ, הבמאי והשחקן וודי אלן, בהתעללות מינית.
פארו פרסמה מכתב פומבי ב”ניו יורק טיימס” שבו טענה שוב כי הוא התעלל בה מינית מאז הייתה בת 7. במכתב סיפרה פארו בפירוט על חייה ועל ההתעללות שחוותה מאז שאומצה על ידי אלן ואשתו לשעבר, השחקנית מיה פארו.
הטענות האלה אינן חדשות. אלן נחקר בעבר בחשד שביצע עבירות מין בבתו אך לא הואשם. פארו טענה שפרס מפעל חיים שהוענק לאלן בטקס גלובוס הזהב בחודש שעבר הוא שהביא אותה לפרסם את המכתב.
לעימות הזה היה סיבוב קודם בחודש שעבר. “הגיע הזמן לקחת קצת גלידה ולעבור לצפות ב-Girls, צייצה מיה פארו כאשר הגיע תורה של דיאן קיטון לקבל את הפרס בטקס בשמו של אלן.
Time to grab some icecream & switch over to #GIRLS
— mia farrow (@MiaFarrow) January 13, 2014
רונן פארו, בנם המשותף של מיה פארו וודי אלן, צייץ אז: “פספסתי את ההוקרה לוודי אלן – האם החלק בו אשה אישרה שהוא התעלל בה מגיל 7 היה לפני או אחרי אנני הול?”, הוא כתב.
Missed the Woody Allen tribute – did they put the part where a woman publicly confirmed he molested her at age 7 before or after Annie Hall?
— Ronan Farrow (@RonanFarrow) January 13, 2014
דילן פארו שמרה על שתיקה במשך שנים, אך דיברה על ההתעללות שעברה בראיון ל”וואניטי פייר” באוקטובר, 2013. “בעקבות הדברים שהוא עשה וגרמו לי אי נוחות חשבתי שאני ילדה רעה, משום שאני לא רוצה לעשות את מה שהמבוגרים אמרו לי”, כתבה אז. אלן מכחיש את הטענות אודות התעללות מינית במשך כמה עשורים. שופט שבדק את הטענות קבע כי אינן חד משמעיות.
דומה כי חלק מהאנשים שהתפתלו בניסיון לגונן על אלן יצאו בהצהרות תיעוב וזעם בעניינו של הזמר המפורסם, אייל גולן, שאביו חשוד בסרסור קטינות למטרות מין (“תביאי חברה זורמת“). אייל גולן עצמו הכחיש כי ידע שהנערות הן קטינות (“תוך כדי זה שהיא ביצעה בי מין אוראלי הרגשתי משהו לא בסדר ולא בטוח בקשר לגיל שלה”) ונמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף. למרות זאת, בסערת הביקורת הציבורית נשמעות קריאות לנידוי חברתי של אייל גולן: הוא נרדף, הקריירה שלו נפגעה, הופעות בוטלו ובמקומות רבים הוא שרוף, לשנים ארוכות ואולי לתמיד.
אין בעיה עם הביקורת הציבורית שהתעוררה מאז פרוץ פרשת “משחקי חברה”, כמובן. את מעשיו של גולן יש לשפוט לא רק בכלים משפטיים אלא גם מוסריים, ובהקשר זה התנהגותו מצטיירת מפוקפקת ושפלה, כמו גם חסרת עכבות נורמטיביות מצד מי שאביו ארגן לו נערות לשעשועי מין וחשוד בבעילת קטינות, בהדחתן לשימוש בסמים, בסרסרות ובשיבוש הליכי חקירה.
השאלה המסקרנת היא מדוע אנשים שמזדרזים להצהיר כי יש לנדות ציבורית ותרבותית את אייל גולן, על אף שלא הורשע בבית משפט, לא יהססו לצפות ב”יסמין הכחולה”, סרטו האחרון של וודי אלן או ב”ונוס בפרווה”, סרטו החדש של רומן פולנסקי, שנמלט מארה”ב לאחר שהורשע באונס בת 13. אגב, אותה נערה, סמנתה גיימר, פרסמה ספר אודות הפרשה בה היא סולחת לפולנסקי. היא אפילו שומרת איתו על קשר.
אם הצפייה בסרטי פולנסקי ואלן נחשבת תרבות גבוהה לאניני טעם שיסבירו כי ראוי להפריד בין ההנאה התרבותית שלהם לבין מעשי האדם שיצר אותה תרבות. במילים אחרות, מותר לך להיות חרא של בן אדם כל עוד אתה גאון. גולן, על אף שנבחר לזמר השנה ובמשך שנים נחשב לזמר האהוב ביותר בישראל, כנראה שלא יזכה לעולם בהערכה התרבותית השמורה לפולנסקי ואלן, ואף לא יתקרב לאלה של זמרים כמו אריק איינשטיין או כאלה שתדמיתם רוככה והולבנה עם השנים כמו זוהר ארגוב (אף הוא אנס מורשע).
ההטיה התרבותית הזו נעצרת בשאלה שכל אחד יכול לשאול את עצמו: עם מי היה מוכן להשאיר את בנותיו: עם גולן, עם פולנסקי או אלן. בהקשר זה, נדמה, התשובה הייתה שלילית בכל אחד מהמקרים במידה שווה. על כן, יש לתפוש את פרשת אייל גולן במכלול רחב יותר, של מלחמת תרבות. הפרשה של גולן הייתה התקפה נגד השתלטות התרבות הלבנטינית וזה לגיטימי, רק אל תתלו את הביקורת אך ורק במעשים המיוחסים לאביו של גולן.
בתמונת השער: רומן פולנסקי מאת Georges Biard, וודי אלן מאת David Shankbone, אייל גולן יח”צ.
